חג שבועות הוא מהמועדים החשובים ביותר לעם ישראל ואחד משלושת הרגלים ביחד עם פסח וסוכות. אמנם בחג זה איננו בונים סוכות אך הוא בכל זאת קשור אל "משכן" או בית לה', וזאת דרך הפסוק המופיע בספר דברים: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם."

מתי חל החג?

למעשה, אין תאריך בתורה למועד החג שאמור לחול 50 יום לאחר ספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה – שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'".

לאורך השנים ניתנו פרשנויות שונות לגבי המועד המדויק של החג, שתלוי ביום בו מתחילים לספור וכן בלוח השנה המסוים בו השתמשו בקהילות היהודיות.

 

יחד עם זאת, בלוח הקבוע חוגגים את שבועות תמיד ביום השישי לחודש סיוון.

קריאת מגילת רות

כבר יותר מאלף שנים נוהגים לקרוא בחג השבועות את מגילת רות בבתי הכנסת. כידוע, הסיפור שמתייחס לאירועים שהתרחשו בתקופת השופטים מתאר את רות המואבייה שהתחתנה עם אחד מבניה של משפחת אלימלך השייכת לשבט יהודה.

 

לאחר שבני ואב המשפחה מתו החליטה נעמי האם לחזור לשבט יהודה ורות מחליטה ללכת בעקבותיה. ביהודה נפגשת רות עם בועז ומתאהבת בו, השניים נישאים ונכדו של בנם עובד הוא דוד המלך.

 

הסיבה שבגללה קוראים את המגילה דווקא בחג השבועות היא שסיפור מתרחש בעת הקציר, כאשר רות מגיעה לשדהו של בועז על מנת ללקט את השיבולים שבקצהו. כמו כן, מאחר שלפי חז"ל ניתנה התורה במועד זה, ומכיוון שאחד הכללים המרכזיים בתורה הוא גמילות חסדים, מתקשר הסיפור לערך המקודש שכן בועז גמל חסדים לרות ורות לנעמי.

 

מעבר לכך, לפי המסורת תאריך פטירתו של דוד המלך הוא חג השבועות וכאמור הסיפור מתאר את המפגש של הורי סבו כך שנוצר מעין מעגל חיים.

חג שבועות ומתן תורה

לפי המסורת היהודית במועד חג השבועות ניתנה לבני ישראל התורה, כלומר התרחש מעמד הר סיני שבו התגלה ה' בפני העם והעניק לו את לוחות הברית ועשרת הדברות. מעניין לדעת כי המשכן שכונה גם אוהל מועד נבנה על ידי מומחים באמנות ועל שמו של אחד מהם – בצלאל בן אורי – קרוי המוסד המפורסם לאומנויות "בצלאל" השוכן בירושלים.

 

המשכן שימש את בני ישראל לאורך שנים רבות לפולחניהם עד שלבסוף הוחלף על ידי שלמה המלך בבית המקדש – אליו נהוג היה לעלות לרגל בשבועות. על כל פנים, חג השבועות ידוע גם בשם חג מתן תורה ובו קוראים בבית הכנסת את פרשת הר סיני, והוא גם ידוע בשם "יום הקהל" שכן בו הורה ה' למשה להקהיל את בני ישראל בפני ההר ולאחד אותם כעם.

 

אגב, לפי המסורת לא התעורר העם בזמן למעמד מתן תורה ולכן נוצר גם הנוהג של תיקון ליל שבועות שבו לומדים לאורך כל הלילה.

חג שבועות וחקלאות

לחג השבועות יש קשר מובהק וחזק אל עולמם של החקלאים וקרוי לכן גם בשמות "יום הביכורים" ו- "חג הקציר". השם השני מגיע מהנוהג להביא מנחה של קציר החיטים שנערך בתקופה זו של החג.

 

השם הראשון מגיע כמובן מהנוהג להעלות את מנחת הביכורים אל בית המקדש: "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ."

 

למעשה, במועד זה המכונה גם שתי הלחם החלה תקופת הבאת הביכורים אל בית המקדש שנמשכה עד סוכות, כאשר החקלאים היו מביאים מתוצרתם בזמנים שבהם הבשילה ונקצרה.

חובת הדלקת נרות חנוכה

על כל אחד ואחת מישראל לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה – נשים, גברים וילדים, כיוון שכולם היו באותו הנס.

 

היום בלילה הוא היום הראשון להדלקת נר חנוכה, וביחד כל בית ישראל בעולם כולו נתאחד באור אחד ונדליק את החנוכיות, ובכך נדליק אור בעולם של שמחה ושלום, בו עם ישראל מסמל לעולם כולו אימפריות קמו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד בעזרת ה' יתברך.

 

הרמב"ם פסק "מצוות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס" (הלכות חנוכה פ"ד, יב').

 

מרן ה'שולחן ערוך' פסק "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק" (הלכות חנוכה).

 

מספר הנרות שצריך להדליק

ישנם מנהגים שונים בהדלקת נרות החנוכה, חז"ל קבעו לנו בשלוש דרכים :

"נר איש וביתו" – בכל יום משמונת ימי החנוכה די שאיש אחד ידליק נר אחד בעבור כל בני משפחתו.

מצוות המהדרין – קיום המצווה בהידור. "נר לכל אחד" – בכל יום משמונת ימי החנוכה על כל אחד ואחד מבני הבית להדליק נר.

מצוות המהדרין מן המהדרין – קיום המצווה בהידור רב. בית שמאי גורס : "פוחת והולך". בית הלל גורס : "מוסיף והולך".

 

על פי בית שמאי סדר הדלקת הנרות הינו סדר יורד – בערב החג הראשון יש להדליק את כל שמונת הנרות, ואילו בערב החג השמיני יש להדליק נר אחד בלבד, ולעומת זאת, על פי בית הלל "מעלין בקודש ואין מורידין", ומשום כך סדר הדלקת נרות החנוכה הנו סדר עולה – ביום הראשון מדליקים נר אחד, וביום השני שניים וכך הלאה עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.

 

בימינו נוהגים להדליק נרות על פי ההלכה של בית הלל – "המהדרין מן המהדרין", "מוסיף והולך".

מקום הדלקת נרות החנוכה

יש להציב את החנוכייה בגובה שאינו נופל משלושה טפחים מגובה הקרקע ושאינו עולה על עשרה טפחים מגובה הקרקע, כלומר לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, וזאת על מנת שייראה אור הנרות ויתפרסם מעשה הנס, על פי המצווה יש להדליק את נרות החנוכה במקום הפונה לרשות הרבים, בפתח הבית, בחצר, או על אדן החלון. זאת על מנת שייראה אור הנרות ויתפרסם מעשה הנס ברבים, ויש להציב את החנוכייה סמוך לצד שמאל של הכניסה לבית, וזאת על מנת שתהא המזוזה מימין ונר החנוכה משמאל, ויהיה האדם מוקף במצוות, ולפי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל – "מניחו על שולחנו ודיו".

 

רצוי להדליק את נרות החנוכה בשיתוף בני המשפחה והילדים, ואף שיהיו חלק מההדלקה עצמה, וזה פרסום הנס הגדול, ועל כן יש להדליק בשעות שבני הבית ערים החל מצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק, והחובה היא נר איש וביתו.

 

בערב שבת קודש, מדליקים את נרות החנוכה מוקדם מהרגיל, קודם שקיעת החמה, לכן יש לדאוג שכמות השמן בחנוכייה תספיק לבעירה של כשעה וחצי, וזאת על מנת שידלקו הנרות חצי שעה לאחר שקיעת החמה, שהרי כבר נכנסה השבת הקדושה.

 

במוצאי שבת קודש – תחילה מבדילים בבית על היין הנר והבשמים, ולאחר מכן יש להדליק את נרות החנוכה, ובבית הכנסת להיפך.

 

אורח בבית חברו או בבית מלון, יש לו להשתתף בפרוטה, ומי שלומד בישיבה (פנימייה) או בצבא, לספרדים ההורים מדליקים בביתם.

סדר הדלקת נרות חנוכה

את נרות החנוכה מדליקים מדי ערב, בכל שמונת ימי החג, את הנרות בחנוכייה מניחים מימין לשמאל, אולם סדר הדלקת הנרות הוא משמאל לימין : בערב הראשון מדליקים את הנר הימני ביותר; בערב השני מציבים לשמאלו נר ומדליקים אותו תחילה.

סדר הדלקת נרות חנוכה

 

כל לילה מברכים תחילה על הנר החדש, את הנרות יש להעמיד בשורה ולא במעגל, ויש להקפיד שבין הנרות יישמרו רווחים, על מנת שלא יהיו להבותיהם שלהבת אחת, נר נוסף על נרות החנוכה הוא השמש, ובעזרתו מדליקים הנרות, היות ואין אנו רשאים להשתמש בנרות החנוכה אלא לראותם בלבד. מקומו של השמש שונה במקצת משאר הקנים בחנוכייה, כדי להבדיל אותו מן הנרות האחרים.

סדר הברכות של נרות חנוכה

בזמן הדלקת הנרות מברכים:

בָּרּוְך אַתָּה ה' אֱֹלו-הֵינּו מֶלְֶך הָּעוֹלָּם אֲשֶר קִדְּשָּנּו בְּמִצְּווֹתָּיו וְּצִיּוָּונּו לְּהַדְּלִיק נֵר שֶל חֲנֻכָּה.

 

ברכת הנסים:

בָּרּוְך אַתָּה ה' אֱֹלו-הֵינּו מֶלְֶך הָּעוֹלָּם שֶעָּשָּה נִסִים לַאֲבוֹתֵינּו בַיָּמִים הָּהֵם בַזְּמַן הַזֶה.

 

ברכת הזמן : (רק ביום הראשון):

בָּרּוְך אַתָּה ה' אֱֹלו-הֵינּו מֶלְֶך הָּעוֹלָּם שֶהֶחֱיָּינּו וְּקִיְּימָּנּו וְּהִגִיעָּנּו לַזְּמַן הַזֶה.

 

אחרי הדלקת הנרות אומרים "הנרות הללו" :

הַנֵרוֹת הַלָּלּו ָאנּו מַדְּלִיקִין עַל הַנִסִים וְּעַל הַנִפְּלָּאוֹת וְּעַל הַתְּשּועוֹת וְּעַל הַמִלְּחָּמוֹת, שֶעָּשִיתָּ לַאֲבוֹתֵינּו בַיָּמִים הָּהֵם בַזְּמַן הַזֶה. עַל יְּדֵי כֹוהֲנֶיָך הַקְּדוֹשִים. וְּכָּל מִצְּוַת שְּמוֹנַת יְּמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵרוֹת הַלָּלּו קֹדֶש הֵם. וְּאֵין לָּנּו רְּשּות לְּהִשְּתַמֵש בָּהֶם, אֶלָּא לִרְּאוֹתָּם בִלְּבָּד. כְּדֵי לְּהוֹדוֹת ּולְּהַלֵל לְּשִמְּך הַגָּדוֹל עַל נִסֶיָך וְּעַל נִפְּלְּאוֹתֶיָך וְּעַל יְּשּועָּתֶך.(מסכת סופרים פרק כ').

ממנהגי חג החנוכה

נהגו נשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים, ונהגו חלק מקהילות ספרד שהנשים לא עושות מלאכה כל ימי החנוכה.

 

נהגו לאכול בחג החנוכה מוצרי חלב, זכר למעשה הגבורה של יהודית, וכן גם לאכול מאכלים עם שמן, כמו : סופגנייה או לביבה.

חג החנוכה הוא חג מדרבנן – ומופיע ברמז בתורה

המילה אור מופיעה בתורה 36 פעמים – כנגד 36 צדיקים וכנגדם מדליקים 36 נרות בחנוכה (להוציא השמש).

 

מצווה לאכול מאכלי חלב בחג החנוכה, זכר למעשה הגבורה של יהודית. מצווה לאכול מאכלים עם שמן, כגון : סופגנייה או לביבה.

 

חביבה מצוות הדלקת נרות החנוכה במהלך ההיסטוריה, בתקופות הקשות ביותר ובתנאים בלתי אפשריים, סיכנו היהודים את נפשם כדי לקיים את מצוות הדלקת נרות החנוכה, בשנת תקצ"ט 1839 בעיר משהד שבצפון מזרח פרס, חיו היהודים כאנוסים. על אף שהיה עליהם להסוות את יהדותם בכל דרך אפשרית, מאחר וחשיפת יהדותם הייתה עולה להם בחייהם, לא ויתרו היהודים על מצוות הדלקת נרות חנוכה, הם הסתכנו ובסתר, מאחורי חלונות מוגפים הדליקו את נרות החנוכה ולא וויתרו, למרות הגזירות והסכנה שהייתה כרוכה בעצם ההדלקה.

 

חג שמח

 

ערך : הרב מאיר בטיטו ס"ט – רב בבאר יעקב מחבר ספרי "באר מים חיים" (יועץ נישואין ומשפחה בכיר) – 050-2002102.

אדם שהולך לטעת עץ מאופיין בתכונות של התמסרות והשקעה .

 

נטיעת העץ ופיתוחו דורשת מהאדם עבודה לא מבוטלת.

 

במשנה הראשונה במסכת ראש השנה נאמר-
"ארבעה – ראשי שנים הם… באחד בשבט- ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו".

 

ננצל את זמן זה שבו עסוקים כל ילדי ישראל בבתי ספר ובתנועות הנוער ב"נטיעות", בכדי לברר יותר את עניינו המיוחד של נטיעת אילנות.

 

המדרש מתאר את מעשה הנטיעה כמעשה עילאי שבו הקב"ה פתח את בריאת העולם, ואף אנו מצווים להמשיך בדרכו מצווים לעשות כן בכניסה לארץ ישראל-
"אחרי ה' תלכון ובו תדבקון, וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמיים ולהידבק בשכינה… אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב ויטע ה' אלוקים בגן עדן,
אף אתם כשתכנסו לארץ-
לא תתעסקו אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב כי תבואו אל הארץ ונטעתם" (בראשית רבה ס"ד, ג)

 

מה כל כך כביר במעשה הנטיעה?

פתח לדברים נוכל לקבל מהמדרש הבא:
"בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים. אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עסוקין בניכוש בשעת ניכוש, בעידור בשעת עידור. אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת" (בראשית רבה ל"ט)

 

המדרש מנגיד בין נטיעה (או שאר עבודות הקרקע) לבין ל"אוכלים שותים ופוחזים". הכיצד? נראה ש"אוכלים שותים ופוחזים" מבטא

בטלנות מבט לטווח קצר של רדיפה אחרי תאוות מיידיות של עולם הזה.

 

נטיעת האילנות משקפת תכונות הפוכות.
אדם שהולך לטעת עץ מאופיין בתכונות של :

התמסרות והשקעה, שכן נטיעת העץ ופיתוחו דורשת מהאדם עבודה לא מבוטלת. הוא גם מצויד במבט לטווח רחוק, שכן הצלחת עבודה זו לא נראית לעין באופן מיידי (ויש סיכוי שאפילו לא תגיע). מעלות אלו של עובד האדמה, מביאות את אברהם אבינו לרצות לשכון באותו מקום שבו מצויים אנשים מיוחדים כאלו.

 

בתפילה שנדע ללמוד מנוטעי מהאילנות להרים את המבט ולהקדיש את חיינו גם למשימות חשובות וערכיות!

ראשית יש לציין, כי הכלל :

"מצווה בו יותר מבשלוחו"

 

נוהג בכל המצוות, ועל כן לכתחילה ראוי להשתתף באופן פעיל בהתקנת המעקה, ולסייע ביד איש המקצוע. אם הדבר אינו מתאפשר, ראוי לדאוג שאיש המקצוע יהיה יהודי, ואז ניתן לראות בו שליח לקיום המצווה.

 

אם איש המקצוע גוי, מחמיץ בעל הבית את ההזדמנות לקיום המצווה (אמנם בפועל יש מעקה לגג, אך לדעת רבים מן הפוסקים, הוא לא קיים את מעשה המצווה!)

האם מברכים על עשיית מעקה?

באשר לברכה על עשיית המעקה, נחלקו הראשונים.

הרמב"ם (הלכות ברכות, פרק י"א הלכה ח') פסק שיש לברך על התקנת המעקה, כפי שמברכים על כל מצווה אחת.
בדעה זו אוחזים רוב הראשונים. עם זאת, יש מראשוני אשכנז שהורו לא לברך על התקנת מעקה, ולדעת כמה מן האחרונים, העובדה שהשולחן ערוך השמיט את פסק הרמב"ם, ולא ציין בפירוש שחובה לברך על התקנת מעקה, מלמדת שחשש לשיטתם. הרב עובדיה יוסף שליט"א (יביע אומר אורח חיים ח', סימן כ"ב אות כ"ו) סבור, שסוף סוף מדובר על ספק ברכות, ומקובל שספק ברכות להקל ואין לברך על עשיית מעקה.

עם זאת, רוב פוסקי דורנו חלקו עליו, והורו לברך על עשיית מעקה (ראה, למשל, שו"ת שבט הלוי [הרב שמואל הלוי וואזנר שליט"א ]חלק ד' סימן רכ"ח)

מי מברך על מצוות מעקה למדרגות

לכן למעשה ראוי לברך, וזאת בתנאי שאכן תהיה שותף באופן פעיל בהתקנת המעקה.

 

כתב הרמב"ם (הלכות ברכות יא, יב),

שבעת שיבנה מעקה לגגו יברך:

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה".

 

אם תבחר שלא להשתתף כלל בבניית המעקה, ובעל מלאכה יהודי יתקין את המעקה עבורך – יברך:

"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על עשיית מעקה".

עיתוי הברכה

לגבי עיתוי הברכה, נחלקו האחרונים: החתם סופר [הרב משה סופר זצ"ל] (אורח חיים, סוף סימן נ"ב )קבע, שיש לברך עם סיום התקנת המעקה, כאשר סותמים את הפירצה האחרונה.

 

לעומתו,הביא ר' חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" דעת רבים מן האחרונים שהורו לברך לפני תחילת המלאכה (ראה סיכום הדעות בילקוט יוסף, "שובע שמחות" א', עמוד שצ"ט). הגר"ש ואזנר (שבט הלוי הנ"ל) מעיד על עצמו שבירך על המעקה שבביתו לפני סתימתו הסופית, כדעת החתם סופר.

 

לעומתו, הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה לברך קודם תחילת המלאכה, כפי שמברכים על כל מצווה אחרת.
הלכה למעשה אין הכרעה ברורה, ועצתנו היא לשאול את בעל המקצוע באיזה שלב של המלאכה ניתן לסייע בידו, ואז לברך.

שהחיינו:

מחלוקת מעניינת בין הפוסקים היא האם מברכים "שהחיינו" על התקנת המעקה. דומה, שרוב הפוסקים הורו שלא לברך שהחיינו (אך ראוי להתכוון על מצוות מעקה בברכת שהחיינו אחרת, כגון בעת קביעת המזוזה בכניסה לבית)

הערה לסיום:

לעיתים, במרפסת ישנה שפת אבן המהווה חלק מן הבניין. אם שפת האבן גבוהה עשרה טפחים (77-87 ס"מ), הגג פטור ממעקה מעיקר הדין.

לכן, אם מתקינים מעקה מתכת או זכוכית על גבי אותה שפה, אין לברך על כך כלל!

לשומרי השבת יש חוק נוסף מעבר לחוק החשמל והוא שמירת השבת (זכור את יום השבת לקדשו- שמות כ, ח)

 

זכות זו של שמירת השבת מגבילה ומונעת הפעלת מערכות חשמל אשר פועלות באופן שוטף וקבוע במהלך השבוע.

 

ריכזנו את כל הטיפים והעצות , כך שתוכלו לתכנן ולהכין את מערכות החשמל שיקל עלכם בפעולה תקינה ונוחה של מערכת החשמל בשבת מבלי לפגוע בשמירת השבת

עבודות חשמל בשלב השחלת חוטי החשמל יש להפריד מערכת תאורה ממערכת השקעים

 

להשחיל חוט פאזה (חוט חום – חשמל חי) נוסף על הקיים לכל קופסאות חיבורי החשמל (יהיו שני חוטי פאזה בכל הקופסאות )

כלומר :

חוט אחד יוגדר כחשמל שבת ויחובר לשעון שבת החוט השני יחובר ללוח החשמל ישירות ללא שעון ויפעל תמיד
כך תוכלו להגדיר לחשמלאי איזה צרכן לחבר לשעון ואיזה יפעל כל השבת

 

שימו לב
יש לוודא החשמלאי מחבר את החוטים עפ"י חוק החשמל ללוח שעון שבת.

 

להתקין שעון שבת מכני (עם הזיזים הקטנים) ולא דיגיטאלי- כך תוכלו להאריך את משך הדלקת התאורה/ שקעים וזאת ללא חילול שבת (קראו עוד- סוגי שעוני שבת יתרונות וחסרונות).

 

להתקין לכל שעון שבת (ואולי אפילו לכולם ביחד) מפסק עוקף בלוח כך שבמוצאי שבת ניתן יהיה לבטל ביתר קלות את פעולת השעון(וכמובן להפעיל את את השעון ביתר נוחות לפני כניסת השבת).

 

להתקין בלוח חשמל שעון שבת עם רזרווה(סוג של שעון זה ממשיך לפעול גם אם הייתה הפסקת חשמל. כך ימנעו שיבושים בשעות הפעלה וניתוק השעון ).

 

להגדיר לחשמלאי את כמות השעוני השבת שאתם מעוניים ולדאוג לכך שהחשמלאי יתקין לוח חשמל גדול יותר מהממוצע. מפסק תאורה להתקין את כל מפסקי התאורה בגובה 1.3 מטר מהרצפה וזאת למניעת כיבוי מיקרי או ניתוק התאורה ע"י ילדים קטנים כתוצאה ממשחק באמצע ארוחת ערב שבת.

 

ישנה מערכת חשמל שנקראת חשמל חכם אשר יכולה לפתור את רוב הבעיות אך יקרה יותר ממערכת חשמל רגילה -לשיקולכם. הכנות לתריסים חשמליים להשחיל שני חוטים נוספים מהלוח חשמל לתריס.

 

לבעיית פתיחה וסגירת תריסים חשמלאים ישנם שתי פתרונות:

להתקין לכל תריס שעון שבת משלו ולהפעיל לפני כניסת השבת ולנתק את השעון במוצאי שבת
חסרונת :
במידה ויש כמה תרסים זה הופך למסורבל ויקר -כל מפסק תריס עם שעון עולה כ450 שח. לחבר את כל החשמל של התריסים למעגל אחד ולהתקין בלוח חשמל שעון אחד שישלוט על הפעלת כל התריסים.

חיסרון :כל התריסים יפעלו בבת אחת ולא יהיה ניתן יהיה להשהות הפעלת תריס זה או אחרהפתרון- כרגיל באמצע

לתריסים שתרצו הפעלה וניתוק בשעות ספיציפיות – להתקין מפסק תריס עם שעון עצמאי ולשאר ניתוק והפעלה דרך שעון שבת מרכזי המותקן בלוח חשמל

 

שימו לב
השחלת חוט נוסף מיועדת למקרים שבהם תרצו לשנות את מיקום השליטה על התריס – תמיד תוכלו להוסיף שעון עצמאי מהתריס או להעביר את השליטה לשעון בלוח, וזאת בקלות ללא חווט נוסף.

 

-להתקין לחצני תריס ולא מפסקים(וזאת במידה והחלטתם להתקין שעון מרכזי)- (מפסק תריס מגדיר פתיחה או סגירה של התריס ואם המפסק נמצא במצב פתוח לא יהיה ניתן להוריד את התריס. לחצן פותר בעיה זו.

עבודות חשמל למטבח לוודא שהחשמלאי מחבר את שקעי המטבח ללא חיבור לשעון שבת כך שהפלטה, מיחם, מקרר ימשיכו לפעול גם בניתוק מערכות החשמל ע"י שעון השבת. מערכת אזעקה

גלאי נפח המותקן בפינת החדר יש לד(נורה אדומה הנדלקת כאשר הגלאי מזהה תנועה בחחל החדר.
בכל פעם כשאתם נכנסים לחדר או זזים בבית(כשיש גלאי כמובן) הגלאי מזהה תנועה ומדליק את הלד ובכך נגרם לכם חילול שבת.

ישנם כמה פתרונות לבעיה זו של הדלקת הלד(LED):

ניטרול מערכת האזעקה לפני כניסת השבת ע"י התקנת מפסק המיועד לכך.

 

התקנת גלאי ווילון המותקן מחוץ לבית בין שני משקופי החלון, כך רק אם תקפצו מהחלון תפעילו את מערכת האזעקה.אפשרות נוספת – שילוב של שתי האפשרויות הקודמות.

 

ישנם מערכות אזעקה אלחוטיות המחלקות את מערכת האזעקה לשניים

מערכת אזעקה חיצוניות(גלאי ווילון וכדו)

מערכת אזעקה פנימית(גלאי נפח)
לפני כניסת שבת , בלחיצת כפתור ניתן לנטרל את המערכת הפנימית(גלאי נפח) ולהשאיר רק את גלאי הווילון כך שתסתובבו בבית נורת הלד לא תדלקץ

הכנות לאינטרקום

המנעול החשמלי בשער יתן לכם לצאת מהשער אך ימנע מכם להכנס לביתכם ולכן יש להקפיד ולבצע אחת מהפעולות האפשרייות:

להתקין מנעול חשמלי בשער הכניסה אשר מותקן בו כפתור לאפשרות פתיחה קבועה של השער.(זיז קטן מותקן במנעול)

קיים היום בשוק מנעול מספרים מכני לשער המופעל ללא צורך בחשמל.

דוד מים חמים

ישנה מחלוקת בין הרבנים ואין בכוונתנו להכשיל שומרי שבת בסוגיה זו,
ולכן אנו נמנעים מלתת פתרון לעניין זה

מצוות הפרשת חלה היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כדי שתתקיים בארץ ישראל ואחת משלש מצוות המיוחדות לנשים בלבד.

(הדלקת נרות בשבתות וחגים, טהרת המשפחה והפרשת חלה.)

 

על שרה אמנו נאמר, שבכל ימייה הייתה הברכה שרויה בעיסה.

 

כשבית המקדש היה קיים, בנות ישראל היו מפרישות חלה כמתנת כהונה לכהנים, שהתמסרו לעבודת המקדש ולא היה בידם לפרנס עצמם.
לאחר חורבן המקדש פסקו חכמנו, שאנו מצווים להמשיך במצוות הפרשת חלה, אך במקום מתנת כהונה, בנות ישראל מצוות לשרוף את החלה המופרשת, או לחילופין לעטוף את הבצק בשתי עטיפות ולהשליכו לפח.

 

מצוות הפרשת חלה הינה מצווה המחויבת רק בארץ ישראל ואינה מחויבת בגולה.
("בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם…")

 

משמעות הפרשת חלה

הרעיון שמסתתר מאחורי מצוות הפרשת חלה, הוא להזכיר לאדם, שהמשפט "כוחי ועוצם ידי" הנו טעות מיסודו ולהכרה בכך, אנו מפרישים חלק קטן מהבצק כאות תודה, הוקרה והכרה על שה' עזר ונתן לנו את היכולת לבצע את אשר עשינו, זאת ועוד, אנו צריכים להפריש את החלק הטוב שבעיסה – ("רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם")

 

רבי אלעזר ברבי אומר :
בעוון אי הפרשת חלה, אין ברכה במחסני התבואה וקללה משתחלת בשעורים, וזורעין זרעים ואחרים אוכלים.
ואם נותנים חלה מתברכין שנאמר :
"ראשית עריסותכם תתנו לכהן להניח ברכה בביתך" ( שבת לב )

 

תהליך מצוות הפרשת חלה

לצורך הפרשת חלה בברכה הבצק צריך להיות מורכב לפחות מאחת מחמשת מיני דגן.
(חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון) אשר מערבבין בנוזלים כגון: מים, יין, דבש, שמן,חלב.

 

במידה והוחלט לאפות עוגה שהבצק נילוש במי פירות ואין בה מים כלל – יש לבצע הפרשת חלה אך ללא ברכה.

 

הערה :
במידה והבצק מורכב משני סוגי קמח שהאחד הנו מחמשת הדגנים והשני לא, וטעם הדגן הנו העיקרי יש לבצע הפרשת חלה עם ברכה.

 

כמות הקמח חייב להיות לא פחות מ 1600 גרם והעיסה המופרשת כ 30 גרם.

 

יש ללוש את הבצק ולבצע את ההפרשה לפני האפייה.
(במידה ושוכחים לבצע הפרשה לפני האפיה יש להניח את כל הלחמים ביחד, לכסות ואז לבצע הפרשת חלה).

 

לאחר לישת הבצק יש להניח את הבצק לפנינו (יש נשים שנוטלות ידיים ללא ברכה).
לאחר הנחת הבצק , זה הזמן להתפלל ולבקש בקשות כל אחת ובקשתה.מברכין את הברכה:

(אשכנזים)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, ?אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ ?בְּמִצְוֹתָיו, ?וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה [?יש המוסיפים:? ?מִן הָעִיסָה]. ?

 

(ספרדים)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, ?אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ ?בְּמִצְוֹתָיו, ?וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְרוּמָה. ?

 

לאחר הברכה להפרשת חלה יש להפריש חתיכה קטנה מין הבצק (כ- 30 גרם) ואומרים "הרי זו חלה".

 

את החלה המופרשת יש להכניס לתנור ולשרוף או לחילופין לעטוף פעמיים ולזרוק לפח.

 

תפילה בשעת הפרשת החלה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה תֵּחָשֵׁב לִי כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְתֵחָשֵׁב הֲרָמַת הַחַלָּה שֶׁאֲנִי מְרִימָה כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְתִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּכְמוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיְתָה הַחַלָּה נְתוּנָה לְכֹהֵן וְהָיְתָה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, כָּךְ תִּהְיֶה הַפְרָשָׁה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתַי, וְאָז אֶהְיֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ נְקִיָּה מֵחֵטְא וְעָווֹן וְאוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְהַיָּמִים הַטּוֹבִים עִם בַּעְלִי (וִילָדֵינוּ), לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה. וּבִזְכוּת מִצְוַת חַלָּה יִהְיוּ יְלָדֵינוּ נִזּוֹנִים תָּמִיד מִיָּדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וּבְרֹב אַהֲבָה. וּתְקַבֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ נָתַתִּי מַעֲשֵׂר. וּכְשֵׁם שֶׁהִנְנִי מְקַיֶּמֶת מִצְוַת חַלָּה בְּכָל לִבִּי, כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁמְרֵנִי מִצַּעַר וּמִמַּכְאוֹבִים כָּל הַיָּמִים. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

תפילה נוספת בזמן הפרשת חלה:

לִכְבוֹד יְיָ יִתְבָּרַךְ וְלִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ חֶמְדַּת־ יָמִים שֶׁהִנְחַלְתָּנוּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא מִצְוַת הַפְרָשַׁת־חַלָּה שְׁקוּלָה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּי תַּרְיַ"ג מִצְווֹת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
אָנָּא יוֹשֵׁב מָרוֹם , שֶׁתִּתְקַבֵּל לְפָנֶיךָ מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה שֶׁלִּי כְּפִי שֶׁנִּתְקַבְּלוּ לְפָנֶיךָ הַקָּרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁלְּפָנִים הָיְתָה זוֹ מִצְוָתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן וּבַעֲבוּר זֶה מָחַל יְיָ לַעֲוֹנוֹת עַם יִשְׂרָאֵל . כֵּן יִמָּחֲלוּ לִי כָּל עֲוֹנוֹתַי וְאֶהֱיֶה זַכָּה וּטְהוֹרָה כְּתִינוֹק בְּהִוָּלְדוֹ
יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּזַכֵּנִי לְכַבֵּד וּלְהוֹקִיר שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים כְּהִלְכָתָם , שֶׁאוּכַל לְהִתְעַנֵּג עֲלֵיהֶם יַחַד עִם אִישִׁי וִילָדַי לְאֹרֶךְ יָמִים .וּבִזְכוּת מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַפְרָשַׁת חַלָּה, מָלֵא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּפַרְנְסֵנוּ מִיָּדְךָ הָרְחָבָה בְּרֹב אַהֲבָה וְרַחֲמִים. וּמִצְוָה זוֹ שֶׁלהַפְרָשַׁת־חַלָּה שֶׁעוֹשָׂה אֲנִי בְּכָל לִבִּי, תֵּחָשֵׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִפְרַשְׁתִּי מַעֲשֵׂר לִכְבוֹדְךָ הַגָּדוֹל. כֵּן תִּשְׁמֹר עָלֵינוּ מִכָּל פֶּגַע וּמַכְאוֹבִים.

על פי ההלכה היהודית- כל יהודי מחוייב לקבוע מזוזה בכל כניסה ובכל חדר.

 

אין להסתפק במזוזה אחת ראשית בכניסה

ככתוב :
וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.(דברים ו' , ט' )

 

היכן מתקינים מזוזה

כתב הרמב"ם- "עשרה תנאין יש בבית,ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה.
ואלו הן :
שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יותר.שיהיה לו שתי מזוזות ויהיה בו משקוף ותהיה לו תקרה,יהיו לו דלתות ויהיה גובה השער עשרה טפחים או יתר,ויהיה בית חול,ויהיה עשוי לדירת אדם,ועשוי לדירת כבוד,ועשוי לדירת קבע"
(משנה תורה ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ו')

כלומר

כניסה לחדר מדרגות בבית משותף כניסה לבית כניסה לכל חדר שער כניסה לחצר- בתנאי שזהו מקור הכניסה ויש גדר עוטפת המונעת כניסה מאזורים אחרים.
הערה:
במבנה ציבור יש לקבוע מזוזה אך ללא ברכה. היכן אין להתקין מזוזה: כניסה לשרותים ומקלחת- חשש מטומאה חדר הקטן מ4 מ"ר (לכן אין צורך להתקין מזוזה במעלית) כניסה לחדר שאין בו משקוף. מיקום קביעת המזוזה

קביעת המזוזה הינה מצד ימין לכניסה לחדר העיקרי בתחתית השליש העליון של המשקוף.
דוגמאות:
כאשר נכנסים לחדר שינה מהפרוזדור:
המזוזה תותקן מצד ימין לדלת כשהפנים לחדר השינה.

 

יציאה למרפסת:
המזוזה תותקן בצד שמאל כשהפנים למרפסת
משום שהבית הינו מקור הכניסה ואנו יוצאים למרפסת ולא נכנסים.

 

חדר שינה המשמש מעבר בין שני חדרים(חדר שינה בצמוד לחדר ארונות):
צריכים להחליט איזה חדר משמש כחדר העיקרי והוא יקבע את מיקום התקנת המזוזה.

 

עפ"י מנהג אשכנזים- יש לקבוע את המזוזה באלכסון לכוון כניסת החדר
– עפ"י מנהג ספרדים/תמנים- יש לקבוע את המזוזה בקו אנכי וישר
הערה:
בכל מקרה יש לקבוע את מיקום ואופן הטיית המזוזה עפ"י מנהג ההורים.   קביעת מזוזה ישר
   מנהג ספרד קביעת מזוזה באלכסון
מנהג אשכנז

 

מי יכול לקבוע מזוזה: נשים יכולות לקבוע מזוזה הדיירים הגרים בבית ולא בעל הדירה אין חובה למניין לצורך קביעת מזוזה. קניית המזוזה יש לקנות את המזוזה מסופר סת"ם (ספרי תורה,תפילין,מזוזה ) לקנות מזוזה שעטופה בניילון וזאת למניעת חדירת לחות לבית המזוזה ולפגיע בקלף לוודא שקלף המזוזה מגולגל מהסוף להתחלה,
הבדיקה נעשית כך:
רואים את המילה ש.ד.י. (שומר דלתות ישראל) בצורה אנכית / אופקית בית מזוזה סוג החומר- אין חשיבות לסוג החומר בו בנוי בית המזוזה. במידה והמזוזה מותקנת במקום חשוף לגשם ניתן לקנות בית מזוזה אטומה למים וזאת למניעה פגיעה בקלף. הכנסת הקלף לבית המזוזה

כאשר מכניסים את הקלף לבית המזוזה יש להקפיד על שלשה דברים:

הקלף אינו הפוך ביחס לבית המזוזה המילה ש.ד.י. הרשום בקלף יהיה מופנה כלפי חוץ בתוך בית המזוזה יש להקפיד שגודל הקלף מתאים לגודל בית המזוזה כך שהקלף "יתיישב" בקלות ובלי לחץ בתוך בית המזוזה. קביעת המזוזה יש לקבוע את המזוזה ע"י מסמרים,ברגים,דבק דו צדדי וכדו'. אין לקבוע את המזוזה ע"י נייר מסקנטייפ משום שניתן לנתק את המזוזה בקלות יתרה מהקיר ואינו נחשב כקיבוע מזוזה       מזוזה מודבקת ע"י נייר דבק לא תקין קביעת מזוזה ע"י ברגים תקין סוג הקלף הקלף עשוי מעור של בהמה טהורה ונכתב בדיו מיוחדת באמצעות קולמוס. מזוזה הכתובה בנייר רגיל ובכתב מודפס אינו קביל ואסור לשימוש(כתוב" וּכְתַבְתָּם…") והדפסה אינו נחשב לכתיבה. מה כתוב בקלף

בקלף רשומות שתי פרשיות:

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"…- המדגיש את יחוד ה' וחובתנו לאהוב אותו
(דברים ו' ד-ט ) "והיה אם שמ-ע"…- עיקרון הגמול כתוצאה משמירת המצוות.
(דברים יא יג-כא)

הערה:

שתי פרשיות אלו מופיעות גם בתפילין.

  פרשיות המופיעות בקלף המזוזה

 

ברכה לקביעת מזוזה

בשלב קביעת המזוזה יש לברך:

"בָּרוּךְ אַתָּה יְי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבוֹעַ מְזוּזָה".

קביעת מזוזה בבית חדש יש לברך:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה"

לאחר קביעת המזוזה יש לנשק את המזוזה ולברך:
זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.

 

מספרים
כשחייליו של אדריאנוס ראו את הגר אונקלוס מנשק את המזוזה כשעצרו אותו ושאלו לפשר מעשיו ?
ענה להם:
"מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ
ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ"

 

הבהרה:
המידע במאמר ניתן לצורך העשרה ואינו משמש כפסיקה הילכתית