חובת הדלקת נרות חנוכה
על כל אחד ואחת מישראל לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה – נשים, גברים וילדים, כיוון שכולם היו באותו הנס.
היום בלילה הוא היום הראשון להדלקת נר חנוכה, וביחד כל בית ישראל בעולם כולו נתאחד באור אחד ונדליק את החנוכיות, ובכך נדליק אור בעולם של שמחה ושלום, בו עם ישראל מסמל לעולם כולו אימפריות קמו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד בעזרת ה' יתברך.
הרמב"ם פסק "מצוות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס" (הלכות חנוכה פ"ד, יב').
מרן ה'שולחן ערוך' פסק "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק" (הלכות חנוכה).
מספר הנרות שצריך להדליק
ישנם מנהגים שונים בהדלקת נרות החנוכה, חז"ל קבעו לנו בשלוש דרכים :
"נר איש וביתו" – בכל יום משמונת ימי החנוכה די שאיש אחד ידליק נר אחד בעבור כל בני משפחתו.
מצוות המהדרין – קיום המצווה בהידור. "נר לכל אחד" – בכל יום משמונת ימי החנוכה על כל אחד ואחד מבני הבית להדליק נר.
מצוות המהדרין מן המהדרין – קיום המצווה בהידור רב. בית שמאי גורס : "פוחת והולך". בית הלל גורס : "מוסיף והולך".
על פי בית שמאי סדר הדלקת הנרות הינו סדר יורד – בערב החג הראשון יש להדליק את כל שמונת הנרות, ואילו בערב החג השמיני יש להדליק נר אחד בלבד, ולעומת זאת, על פי בית הלל "מעלין בקודש ואין מורידין", ומשום כך סדר הדלקת נרות החנוכה הנו סדר עולה – ביום הראשון מדליקים נר אחד, וביום השני שניים וכך הלאה עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.
בימינו נוהגים להדליק נרות על פי ההלכה של בית הלל – "המהדרין מן המהדרין", "מוסיף והולך".
מקום הדלקת נרות החנוכה
יש להציב את החנוכייה בגובה שאינו נופל משלושה טפחים מגובה הקרקע ושאינו עולה על עשרה טפחים מגובה הקרקע, כלומר לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, וזאת על מנת שייראה אור הנרות ויתפרסם מעשה הנס, על פי המצווה יש להדליק את נרות החנוכה במקום הפונה לרשות הרבים, בפתח הבית, בחצר, או על אדן החלון. זאת על מנת שייראה אור הנרות ויתפרסם מעשה הנס ברבים, ויש להציב את החנוכייה סמוך לצד שמאל של הכניסה לבית, וזאת על מנת שתהא המזוזה מימין ונר החנוכה משמאל, ויהיה האדם מוקף במצוות, ולפי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל – "מניחו על שולחנו ודיו".
רצוי להדליק את נרות החנוכה בשיתוף בני המשפחה והילדים, ואף שיהיו חלק מההדלקה עצמה, וזה פרסום הנס הגדול, ועל כן יש להדליק בשעות שבני הבית ערים החל מצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק, והחובה היא נר איש וביתו.
בערב שבת קודש, מדליקים את נרות החנוכה מוקדם מהרגיל, קודם שקיעת החמה, לכן יש לדאוג שכמות השמן בחנוכייה תספיק לבעירה של כשעה וחצי, וזאת על מנת שידלקו הנרות חצי שעה לאחר שקיעת החמה, שהרי כבר נכנסה השבת הקדושה.
במוצאי שבת קודש – תחילה מבדילים בבית על היין הנר והבשמים, ולאחר מכן יש להדליק את נרות החנוכה, ובבית הכנסת להיפך.
אורח בבית חברו או בבית מלון, יש לו להשתתף בפרוטה, ומי שלומד בישיבה (פנימייה) או בצבא, לספרדים ההורים מדליקים בביתם.
סדר הדלקת נרות חנוכה
את נרות החנוכה מדליקים מדי ערב, בכל שמונת ימי החג, את הנרות בחנוכייה מניחים מימין לשמאל, אולם סדר הדלקת הנרות הוא משמאל לימין : בערב הראשון מדליקים את הנר הימני ביותר; בערב השני מציבים לשמאלו נר ומדליקים אותו תחילה.
כל לילה מברכים תחילה על הנר החדש, את הנרות יש להעמיד בשורה ולא במעגל, ויש להקפיד שבין הנרות יישמרו רווחים, על מנת שלא יהיו להבותיהם שלהבת אחת, נר נוסף על נרות החנוכה הוא השמש, ובעזרתו מדליקים הנרות, היות ואין אנו רשאים להשתמש בנרות החנוכה אלא לראותם בלבד. מקומו של השמש שונה במקצת משאר הקנים בחנוכייה, כדי להבדיל אותו מן הנרות האחרים.
סדר הברכות של נרות חנוכה
בזמן הדלקת הנרות מברכים:
בָּרּוְך אַתָּה ה' אֱֹלו-הֵינּו מֶלְֶך הָּעוֹלָּם אֲשֶר קִדְּשָּנּו בְּמִצְּווֹתָּיו וְּצִיּוָּונּו לְּהַדְּלִיק נֵר שֶל חֲנֻכָּה.
ברכת הנסים:
בָּרּוְך אַתָּה ה' אֱֹלו-הֵינּו מֶלְֶך הָּעוֹלָּם שֶעָּשָּה נִסִים לַאֲבוֹתֵינּו בַיָּמִים הָּהֵם בַזְּמַן הַזֶה.
ברכת הזמן : (רק ביום הראשון):
בָּרּוְך אַתָּה ה' אֱֹלו-הֵינּו מֶלְֶך הָּעוֹלָּם שֶהֶחֱיָּינּו וְּקִיְּימָּנּו וְּהִגִיעָּנּו לַזְּמַן הַזֶה.
אחרי הדלקת הנרות אומרים "הנרות הללו" :
הַנֵרוֹת הַלָּלּו ָאנּו מַדְּלִיקִין עַל הַנִסִים וְּעַל הַנִפְּלָּאוֹת וְּעַל הַתְּשּועוֹת וְּעַל הַמִלְּחָּמוֹת, שֶעָּשִיתָּ לַאֲבוֹתֵינּו בַיָּמִים הָּהֵם בַזְּמַן הַזֶה. עַל יְּדֵי כֹוהֲנֶיָך הַקְּדוֹשִים. וְּכָּל מִצְּוַת שְּמוֹנַת יְּמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵרוֹת הַלָּלּו קֹדֶש הֵם. וְּאֵין לָּנּו רְּשּות לְּהִשְּתַמֵש בָּהֶם, אֶלָּא לִרְּאוֹתָּם בִלְּבָּד. כְּדֵי לְּהוֹדוֹת ּולְּהַלֵל לְּשִמְּך הַגָּדוֹל עַל נִסֶיָך וְּעַל נִפְּלְּאוֹתֶיָך וְּעַל יְּשּועָּתֶך.(מסכת סופרים פרק כ').
ממנהגי חג החנוכה
נהגו נשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים, ונהגו חלק מקהילות ספרד שהנשים לא עושות מלאכה כל ימי החנוכה.
נהגו לאכול בחג החנוכה מוצרי חלב, זכר למעשה הגבורה של יהודית, וכן גם לאכול מאכלים עם שמן, כמו : סופגנייה או לביבה.
חג החנוכה הוא חג מדרבנן – ומופיע ברמז בתורה
המילה אור מופיעה בתורה 36 פעמים – כנגד 36 צדיקים וכנגדם מדליקים 36 נרות בחנוכה (להוציא השמש).
מצווה לאכול מאכלי חלב בחג החנוכה, זכר למעשה הגבורה של יהודית. מצווה לאכול מאכלים עם שמן, כגון : סופגנייה או לביבה.
חביבה מצוות הדלקת נרות החנוכה במהלך ההיסטוריה, בתקופות הקשות ביותר ובתנאים בלתי אפשריים, סיכנו היהודים את נפשם כדי לקיים את מצוות הדלקת נרות החנוכה, בשנת תקצ"ט 1839 בעיר משהד שבצפון מזרח פרס, חיו היהודים כאנוסים. על אף שהיה עליהם להסוות את יהדותם בכל דרך אפשרית, מאחר וחשיפת יהדותם הייתה עולה להם בחייהם, לא ויתרו היהודים על מצוות הדלקת נרות חנוכה, הם הסתכנו ובסתר, מאחורי חלונות מוגפים הדליקו את נרות החנוכה ולא וויתרו, למרות הגזירות והסכנה שהייתה כרוכה בעצם ההדלקה.
חג שמח
ערך : הרב מאיר בטיטו ס"ט – רב בבאר יעקב מחבר ספרי "באר מים חיים" (יועץ נישואין ומשפחה בכיר) – 050-2002102.