בכל פרויקט בנייה ואפילו בשיפוצים כלליים נוצרות כמויות גדולות למדי של פסולת, המורכבת מחומרים שונים שיוצרים מפגע סביבתי ותברואתי. לכן, קיימות תקנות ברורות המחייבות את הבונים ואת הקבלן בפינוי פסולת בניין לאתרים מורשים. את התקנות ודרך ההתנהלות הנכונה חשוב להכיר אם אתם עומדים בפני פרויקט בנייה חדש.
מה נחשב לפסולת בניין
חוק שמירת הניקיון משנת 1984 עוסק בשורה ארוכה של סוגי פסולת, וקובע כי פסולת בניין היא זו שנוצרת עקב פעולות הקשורות בהריסה ובנייה. מדובר בחומרים ושאריות שלהם המיועדים עקרונית לשימוש בבנייה עצמה או בעבודות הקשורות בה.
לדוגמא, פסולת בניין יכולה להיות בטון, ברזל, בלוקים, אסבסט, אספלט, עץ מעובד, לוחות בס, שיש, פלדה ומתכות אחרות, פלסטיק לסוגיו, עפר ואדמה, לוחות בידוד, זפת, מרצפות, לבנים וכדומה. חוק שמירת הניקיון מוסיף וקובע תקנות עבור פינוי פסולת בניין כגון דרכי ההובלה, הטמנה, מחזור ואתרים מורשים. כמו כן, נקבעים ההיתרים שיש לקבל מהרשויות השונות, הגשת התוכניות, וסנקציות כנגד מפרי חוק שעלולות אף להוביל לאישום פלילי.
מדוע יש צורך בתקנות לפינוי פסולת בניין
חשוב להבין כי כל עבודת בנייה, ואפילו שיפוצים שאינם נדרשים בהיתר, יוצרים כמות גדולה של פסולת.
לדוגמא, בניית בית בגודל של מאתיים מטרים רבועים יוצרת בממוצע פסולת בניין של ארבעים טונות. למעשה, הנתונים מורים כי מדי שנה מגיעה הכמות לשבעה וחצי מיליוני טונות, המתחלקות שווה בשווה בין עודפי עפר ופסולת בנייה אחרת. יתר על כן, חלק בלתי מבוטל מפסולת זו עלול להיות מסוכן לבריאות ולסביבה, כגון אזבסט, דבקים, תוספים שונים לבלוקים, עצים שעברו טיפולים מיוחדים, חומרי איטום, מדללים וצבעים. לכך מצטרף כמובן המפגע הסביבתי ובדיוק מסיבה זו פועלות הרשויות הן להגברת האכיפה בתחום, והן להקמתם של אתרי פינוי ומחזור מורשים. יחד עם זאת, המצב רחוק מלהיות משביע רצון שכן כמיליון טונות פסולת בנייה בישראל מטופלות שלא כדין, ורק כחצי מיליון טונות ממוחזרות.
נהלים לפינוי פסולת בניין
בשנת 2002 יצאו נהלים חדשים לטיפול בפסולת בנייה, עליהם אמונות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. בהתאם לנהלים, כל מי שמבקש היתר לבנייה חייב להראות כי חתם על חוזה מול אתר פינוי פסולת מורשה. בחוזה יפורטו כמויות הפסולות הצפויות בהתאם להערכת אדריכל או מהנדס, וכן זכויות ההטמנה הרלוונטיות. רק לאחר הצגת החוזה יוכל הבונה לקבל היתר בנייה, וגם לאחר שסיים את הפרויקט, אם ברצונו לקבל טופס 4 – יהיה חייב להראות אישור כי ההטמנה אכן בוצעה בפועל ולפי אותה הכמות. חשוב לציין את חשיבותה של קבלת חשבונית לעצם ביצוע ההטמנה באתר המורשה, שכן זו עשויה בהחלט להידרש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
טיפול בפסולת בניין הלכה למעשה
במרבית המקרים, הגורם האחראי על פינוי פסולת בניין יהיה הקבלן שמבצע את הפרויקט, ויש להקפיד כי נושא זה אכן מפורט בחוזה.
כמו כן, אם שכרתם את שירותיו של מפקח בנייה יהיה עליו להשגיח כי הקבלן עומד בתנאים האמורים, ואם לא שכרתם – השגיחו בעצמכם. עוד חשוב לדעת כי ישנן חברות המתמחות בתחום ומספקות את שירותיהן למגוון רחב של בונים, החל מעבודות שיפוץ כלליות ועד לפרויקטים גדולים ומורכבים. מחברות אלו ניתן לרכוש בין היתר מכולות לפינוי פסולות, להתקין שרוולים להעברת פסולת מקומות עליונות, ולקבל שירותי הובלה, טיפול והעברה למחזור או להטמנה.
ואולם, כפי שאמרנו, במרבית המקרים הקבלן הוא זה שיספק את המכולות בהן ירוכזו כל חומרי הפסולת על מנת שלא יושלכו ויתפזרו בשטחים ציבוריים. כמו כן, הקבלן יספק שרוולים במידת הצורך, שבעזרתם יועברו החומרים היישר מהמבנה אל תוך המכולה. לאחר שהצטברה כמות מסוימת של פסולת, ולאו דווקא כשהבנייה מסתיימת והמכולות עולות על גדותיהן, יש לפנותה במשאיות בהתאם לתקנים המקובלים.
שימו לב! אם הפסולת לא מפונית בזמן עלול להיווצר מפגע סביבתי ותברואתי, שלא רק יגרום לעצבנות מצד השכנים אלא גם לתלונות שעלולות לעלות לכם ביוקר.