לא כולם יודעים זאת, אך התקנת טפטפות לגינה היא המצאה ישראלית שהחלה את דרכה בשנות החמישים המאוחרות של המאה הקודמת. מאז ועד היום עבר המוצר שכלולים וחידושים רבים, והפך נפוץ בכל העולם לצרכי חקלאות וגינון כאשר יתרונותיו המרכזיים הם חיסכון במים ודיוק בהשקיה.
כלומר, בעזרת הטפטפת ניתן להתאים את כמות המים אשר לה זקוק השתיל, השיח או העץ, וזאת מבלי לבזבז מים מיותרים על השקיית יתר או על שטחים שלא נשתלו כפי שקורה בממטירים לסוגיהם.
באשר לתחום הגינון, כיום ישנם לא מעט סוגי טפטפות לגינה המכונים בשמות שונים, ולהלן נביא סקירה שלהם ושל אופן התקנתם.
התקנת טפטפות לגינה הביתית
יש מספר חברות ישראליות המייצרות טפטפות, כגון נטפים ופלסטרו, וכל אחת מהן מציעה מספר מוצרים בעלי שמות שונים.
השמות עצמם אינם כה חשובים אלא ההבחנה המבדלת בין סוגי טפטפות לגינה, כאשר הבדל מרכזי ראשון הוא בין טפטפת מווסתת או לא מווסתת. הסוג המווסת מורכב בין היתר מגומייה שתפקידה למנוע מעבר גדול מהרצוי של מים אם הצינור מונח בשיפוע גדול.
כלומר, הגומייה מווסתת את לחץ המים ודואגת למניעת בזבוז או השקיית יתר, ובתוך כך גם שומרת על ניקיון הטפטפת כולה. הסוג השני (לא מווסת) יתאים יותר לגינה שבה אין שיפוע גדול ושאיכות המים המשמשים להשקיה בו הינה סבירה, כך שאין בהם משקעים מרובים העלולים להוביל לסתימה. זו תהיה בחירה עדיפה לגינה "רגילה" מפני שהמחיר זול יותר.
הבדלים נוספים בין טפטפות
מלבד האמור לעיל, ישנם עוד מספר הבדלים בסיסיים בין סוגי טפטפות לגינה:
סוג הכניסה לצינור הטפטפת
מרבית הטפטפות הקיימות כיום מתחברות אל הצינור בצורת נעיצה או הברגה. באשר לנעיצה, יש להיעזר במכשיר ייעודי המכונה "נועץ" שמחורר את הצינור באופן מדויק, ולאחר מכן לנעוץ בחוזקה את הטפטפת פנימה.
שימו לב ששימוש בכלים אחרים, כמו סכין או מספריים, עלול ליצור חורים גדולים מדי או חריצים שיביאו לדליפה משמעותית. בנוסף, את הטפטפות יש לנעוץ במרחקים מבוקשים בהתאם למיקומי הצמחים בגינה.
ספיקת טפטפות
לכל טפטפת יש ספיקה מסוימת המחושבת לפי מספר ליטרים לשעה, כאשר מרבית הטפטפות לצרכי גינון הן בספיקות של 1, 2, 4 או 8 ליטרים לשעה, ואילו בחקלאות או בהשקיית עצי גינה נהוג להשתמש גם בטפטפות 12, 16 ואף יותר ליטרים לשעה.
הבחירה בספיקה צריכה להתבצע בהתאם לצרכי ההשקיה של כל צמח בגינה, ואת המידע על כך ניתן לקרוא באתרים ייעודיים ברשת או לקבלו מהמשתלה בה קונים את הצמחים.
התקנת טפטפות לאדניות ועציצים
במקרה זה הטפטפת איננה יוצאת ישירות מן הצינור אלא מתוך צינורית (כזכור, דיברנו על ההבדלים בין טפטפות נעיצה ותבריג). הצינורית עצמה מגיעה במספר עוביים ואורכים בהתאם ללחץ המים במערכת ובהתאם למיקום האדנית, העציץ או הסלעים השונים במסלעה. הטפטפת מתברגת אל הקצה שלה באופן פשוט וקל אך יש להקפיד כי תוברג עד הסוף למניעת נזילות.
טפטת אינטגרלית
מדובר בצינורות המגיעים מראש עם חריצים מוכנים שמשמשים בפני עצמם כטפטפות אינטגראליות (כלומר, ללא טפטפת חיצונית אלא פנימית).
היתרון של פיתוח זה הוא במניעת נזקים לצינור ולטפטפות על ידי הטמנתו בעומק מספר סנטימטרים באדמה, ולכן הוא מתאים בעיקר לשטחים נרחבים שבהם יש תנועה של אנשים וכלים שונים.
מכאן שהקו הטמון פחות מתאים לשימוש ביתי אך הוא יכול לתת פתרון טוב למי שיש בבעלותו מדשאה גדולה שעליה משחקים ילדים.
צנרת עם טפטפות
כאן מדובר בצינור שמגיע עם טפטפות מובנות, מה שמייתר את הצורך לנעוץ בו נוספות. את הצינור ניתן לרכוש באורכים, עוביים וקטרים שונים לפי לחצי המים הדרושים וגודל השטח המושקה. כמו כן, ניתן לבחור במרווחים שבין הטפטפות, הנעים בדרך כלל בין 25 סנטימטרים ועד לשני מטרים, וזאת בהתאם למרחקים שבין הצמחים בגינה.
בנוסף, אפשר לבחור בספיקה השעתית של הטפטפות, בהיותן מווסתות או לא מווסתות, בטפטפות המהוות חלק אינטגראלי מהצינור שלא ניתן להפרדה, בנעוצות או בכאלו שניתן להפריד.
מעבר לכך, לצינורות ניתן להוסיף טפטפות נעיצה בהתאם לצורך. יחד עם זאת, לפני הקנייה יש לבחון היטב את מיקומי הצמחים בגינה וסוגיהם על מנת למנוע בזבוז מים על שטחים בלתי שתולים, וכן למניעת השקיה בחוסר או ביתר.