לא פעם שומעים אמירות, לפיהן, אמנם דיברנו וסיכמנו, אך לא כתבנו ולא חתמנו, ולכן אנו לא מחוייבים.
זוהי אמירה נכונה, אולם רק באופן חלקי ביותר.
ראשית, ברוב תחומי החיים שלנו, הדין אינו מחייב הסכם בכתב, כדי שיקבע שיש הסכמה מחייבת בין צדדים. כלומר, במקרים אלה די בהסכמה בע"פ או בהסכמה ע"י התנהגות, כדדי שיקבע שישנה הסכמה מחייבת בין צדדים.
רק בתחומים מסויימים והבולט שבהם הינו מכר נדל"ן (נא לשים לב – מכר ולא השכרה, למשל).הדין מחייב מסמך בכתב, כדי שיקבע שהיתה הסכמה מחייבת בין הצדדים.
האם בנוסף למסמך בכתב יש צורך גם בחתימה?
ברמה העקרונית, התשובה היא כן. אם כי בהיעדר חתימה, יש צורך להוכיח גמירות דעת בדרך אחרת, שהרי החתימה היא סממן של גמירות דעת.
הערה לסיום:
רצוי שכל הסכמה תהיה בכתב, גם שהדין אינו מחייב מסמך בכתב. שהרי מסמך עוזר לבדוק, מה היו הסכמות הצדדים ויש פחות צורך לשמוע ראיות חיצוניות לגבי ההסכמות שבין הצדדים.
זכרון דברים מחייב ?
לא פעם עורכי דין נשאלים ע"י לקוחותיהם שאלה זו, וזאת באחד משני מקרים:
האחד :כאשר השואל מתכנן להפר זכרון דברים, והוא רוצה לדעת, עד כמה העניין בעייתי.
השני : כאשר השואל מבקש לוודא שזכרון הדברים, אשר עליו חתם, לא יופר ע"י הצד שכנגד.
הערה מקדימה:
ישנם תחומים (כמו, למשל, תחום מכירת מכוניות), בהם המסמך היחיד הנחתם מכונה "זכרון דברים", ואילו ישנם תחומים (כמו מכר של דירה), בהם גם כשנחתם זכרון דברים, נחתם אחריו גם חוזה (אגב, חוזה והסכם הם שני מילים נרדפות).
תשובה:
בעקרון, זכרון דברים הינו מסמך משפטי תקף ומחייב. אלא, שכדי שזכרון דברים יהיה קשה להפרה, עליו להכיל הסכמות לגבי מירב התנאים, לפחות המהותיים שבהם. דהיינו, מזכרון דברים למרות היותו, כאמור, תקף ומחייב, ניתן בפועל לסגת ממנו, מבלי שהנסיגה/"חרטה" יחשבו להפרת חוזה/זכרון דברים, וזאת כאשר תנאים מהותיים לא סוכמו ולא מופיעים בזכרון הדברים.
לכן, זכרון דברים טוב הינו מסמך המכיל הסכמות בתנאים המהותיים, ואז ניתן יהיה לומר שזכרון הדברים לא רק שהינו תקף ומחייב, אלא גם נסיגה ממנו עלולה להוות הפרת הסכם.
כל המידע – ניתן ונכתב באדיבות רוני אקלר עו"ד
אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף ליעוץ / טיפול משפטי