כולנו יודעים שהכיורים בבית נוטים להיסתם מעת לעת ולעלות על גדותיהם, אך לא כולם יודעים כיצד לטפל בסתימה ולפתוח אותה. אכן, יש מספר פעולות שניתן לעשות באופן עצמאי לצורך פתיחת סתימה בכיור ולפני שמתקשרים לשרברב.

כיורים מורכבים ממערכת צינורות ניקוז, סיפונים וקופסאות ביקורת שבכל אחד מהם עלולה להיווצר סתימה, כאשר מערכות ישנות נוטות להיסתם יותר עקב הצטברות של חומרים והקטנת נפח מעבר המים. בין היתר, כיור המטבח עשוי להיסתם עקב שיירי מזון ושומן הסותמים את המערכת בהדרגה או בבת אחת, ואילו כיור האמבט יכול להיסתם בשל שערות שגזרנו או לכלוכים ששטפנו מהידיים.

בעיקרון, אם שומרים על הכיור נקי באופן רצוף ומקפידים שרשת הסינון מונחת במקומה, אין סיבה שייווצרו סתימות באופן תכוף. על כל פנים, במידה שהכיור אכן נסתם הרי שבשלב הראשון לא חייבים לקרוא לאינסטלטור ואפשר בהחלט לבצע מספר פעולות לטיפול בתקלה.

הפומפה, או הפומפייה, היא פריט בסיסי בכל בית שמורכב ממקל עץ ליצירת מנוף עם עיגול גומי בקצהו שמתוכנן ליצור וואקום בלחיצה. על מנת לעבוד עם הפומפה יש להצמיד אותה אל פתח הניקוז של הכיור, ללחוץ פנימה ואז לשלוף באופן חזק ליצירת וואקום. הוואקום עשוי לשחרר חומרים שנתקעו בסמוך לפתח הניקוז ואם המים החלו לרדת הרי שאתם בדרך לפתרון.

יש לציין כי לעיתים הכיור אכן מתרוקן עקב פעולות אלו אך הבעיה לא ממש נפתרה שכן הסתימה עמוקה יותר, ולכן עליכם לפתוח את המים בברז כדי לבדוק אם הם זורמים למטה בצורה חלקה.

כמעט בכל בית ישנם תכשירים כימיים המיועדים לפתיחת סתימות, או לכל הפחות חומרים ביתיים וטבעיים שיכולים לסייע. במידה שאתם משתמשים בחומרים כימיים עליכם לזכור שמדובר ברעל לכל דבר, לכן חשוב מאוד להרחיק ילדים מהמקום ולנקוט באמצעי זהירות בהתאם לכתוב על האריזה, כגון שימוש בכפפות ובמינונים הרצויים.

בעיקרון, לאחר דקה או שתיים משפיכת החומר דרך פתח הניקוז של הכיור, הסתימה אמורה להשתחרר שכן הוא מאכל את מה שהצטבר בצנרת (אגב, החומר גם עשוי לפגוע בצנרות ישנות מנחושת). עקב רעילות החומרים הללו או היעדר חומרי ניקוי ייעודיים בבית, יש הנוהגים להשתמש בחומרים "ירוקים" או לכל הפחות שאינם רעילים ומזיקים לאדם ולסביבה.

כך למשל, ניתן לשפוך אל פתח הניקוז של הכיור אבקת סודה לשתייה ולאחר מכן קצת חומץ, מה שמוביל לתסיסת החומרים שסותמים את הכיור למשך כעשר דקות, כשלאחריהן הבעיה עשויה להיפתר. עוד ניתן להשתמש עם אבקת הסודה גם בכוס מלח (פחות או יותר) ביחד עם מים רותחים, להמתין כעשר עד עשרים דקות, ולשטוף.

אם תסתכלו מתחת לכיור תראו צינור היורד כשלושים או ארבעים ס"מ אל כוסית פלסטיק. זהו הסיפון שתפקידו לחסום ריחות רעים ולמנוע מחומרים גדולים להגיע לצנרת הביוב ולסתום אותה. עקב כך, פעמים רבות הסתימה נוצרת בסיפון עצמו, ומתיאור תפקידו ניתן להבין שהפתיחה עלולה להיות קצת מלכלכת, רטובה ומסריחה. לא נורא, אבל בשביל לשמור על ניקיון וניחוח הבית חשוב להציב תחילה דלי מתחת לכיור כדי שהמים והחומרים שהצטברו בסיפון ירדו אליו.

לאחר מכן, עליכם לפתוח את הסיפון תוך הברגה סיבובית (לרוב נפתח די בקלות) ושימו לב שגומיית האטימה לא בורחת לכם. בשלב הבא פשוט מזרימים מים דרך פתח הניקוז לשטיפת הצנרת, כשכעת הם יורדים כאמור ישירות אל הדלי, וכמובן נשטוף גם את הכוסית עצמה. לא קשה במיוחד להבחין אם הסיפון אחראי לסתימה ותוכלו לראות זאת מכמות החומרים שהצטברה. לאחר שסיימתם לשטוף עליכם לסגור שוב את הסיפון ולהדק אותו היטב (עם הגומייה כמובן, ובלי לשבור!), ולבסוף פתחו את המים כדי לבדוק את תקינות הזרימה בצנרת ובשביל לוודא שבאמת הנחתם את הגומייה כמו שצריך. אם היא נוזלת עשו הכל שוב מהתחלה, ואם היא עדיין נוזלת – ייתכן שצריך לקנות חדשה.

אם גם ניקוי הסיפון לא הועיל עדיין יש אפשרות להגיע לאזורים עמוקים יותר בצנרת באמצעות חוטר. זהו קפיץ מתכתי ארוך (כשלושה מטרים) שניתן לקנות בחנויות כלי עבודה ובניין, ובקצהו מעין ספיראלה עם קצה חד שתפקידה לדחוס ולמשוך חומרים שהצטברו בצנרת.

השימוש בחוטר פשוט מאוד ורק צריך להכניסו אל הצינור דרך קופסת הביקורת או אחרי שפירקתם את הסיפון, להחדירו כמה שיותר עמוק ולהרגיש אם מגיעים להצטברות רצינית. כאשר תגיעו אליה תדעו מייד כי החוטר פשוט ייתקע ואז צריך לדחוף אותו בכוח ולסובב בתקווה שהסתימה תיפתח.

אפשרות נוספת שקיימת בחדרי אמבט היא לנקות את קופסת הביקורת המכוסה בעיגול מתכת או פלסטיק. אליה מגיעים המים מהכיור ומהאמבט ותפקידה למנוע ריחות רעים ולמנוע סתימות בצנרת הביוב הראשית על ידי אגירת חומרים גדולים. את הקופסא תוכלו לפתוח בקלות עם מברג ולעיתים גם בידיים, ולאחר מכן נקו ושטפו את הקרקעית שלה עם מים.

גם כאן, לפי הצטברות החומרים תוכלו להסיק אם קופסת הביקורת היא שאחראית לסתימה, אך אל תשכחו לפתוח שוב את המים כדי לבדוק אם התקלה טופלה.

לבסוף, אם כל הפעולות שתיארנו לא הועילו, לא נותר לכם אלא להתקשר לאינסטלטור.

בעבר היו דמי מפתח נהוגים ונפוצים יחסית בישראל אך כיום מדובר בעסקאות נדירות בהרבה. חוק הגנת הדייר הוא זה שמתווה את אופן ביצוען של העסקאות הללו ומונה את הזכויות והחובות של המעורבים בהן. בשורות הבאות נעסוק בשאלה: דמי מפתח מהם, ונספק את המידע הבסיסי והחשוב אודותיהם.

דמי מפתח הם סכום כספי שמשולם לבעל נכס מטעמו של רוכש, דבר המקנה לו זכויות שונות לרבות מגורים או שימוש עסקי. מדובר באפשרות משתלמת מאוד למי שהממון אינו מצוי בכיסו או שאינו רוצה להשקיע את כולו לצורך מגורים. זאת מאחר שסכום הכסף המשולם בדמי מפתח עומד על חצי משווי של הנכס בשוק ולעיתים גם פחות ואפילו שליש בלבד.

יחד עם זאת, הרוכש אינו זוכה לבעלות על הנכס ולרישומו על שמו בטאבו אלא לתקופת חייו בלבד, ומעבר לכך יהיה עליו לשלם דמי שכירות (נמוכים, בסדר גודל של מאות שקלים כתלות בהיבטים שונים של הנכס) מדי חודש.

אמנם מדובר בעסקה משתלמת עבור הדיירים אך לעיתים היא פחות משתלמת לבעלי הנכס עקב השכירות הנמוכה מאוד והתשלום החלקי על השימוש במקום. לכן, במרבית המקרים ניתן למצוא את העסקאות הללו בעיקר בנכסים ישנים המצויים באזורים מרכזיים.

חוק הגנת הדייר קובע שהדיירים יוכלו למכור את הנכס לגורם אחר לאחר שנתנו זכות ראשונים לבעלים, ובמידה שהנכס נמכר לגורם שלישי יתחלקו הכספים בין שני הצדדים.

מעבר לכך, דיירים מוגנים מחויבים כאמור לשלם דמי שכירות, להשתתף בהוצאות שוטפות ותיקונים של הנכס, לשלם על תיקונים שנמצאים בשטחם ואינם יסודיים, ובאופן כללי לקיים את כל סעיפי ההסכם.

בעלי הבית חייבים מצידם בעבודות תיקון יסודיות של תשתיות שונות וכן בתשלום חלקי על ניקיון ותאורה בחצר, בכניסה ובחדר המדרגות.

כאמור, החוק להגנת הדייר מפרט את כל ההגנות, הזכויות והחובות הכרוכות בעסקת דמי מפתח, וקובע שהרוכש הוא בגדר דייר מוגן. יחד עם זאת, החוק גם קובע כי ישנן נסיבות שונות שבהן ניתן לפנות דיירים מוגנים מנכס, למשל אם בעל הבית מעוניין לבנות במקום מבנה חדש ותוספות, ואז צריך לשלם למפונים פיצויים או לתת להם דיור חלופי.

בנוסף, ניתן לפנות דיירים מוגנים במצבים שונים, למשל אם עזבו את הנכס, לא שילמו את שכר הדירה, השכירו את המקום לאנשים אחרים, היוו הטרדה לסביבה, גרמו נזקים או ביצעו שינויים בדירה, ובכל מצב שבו הפרו באופן ברור את ההסכם שנחתם עימם.

אם מסיבה זו אחרת מעוניין הרוכש לצאת מהדירה, הוא יכול כאמור להעבירה בחזרה לבעליה ולקבל פיצוי כספי, או לחילופין "למכור" אותה לגורם אחר המעוניין בכך. לדיירים החדשים שייכנסו למקום קוראים "דיירים מוצעים" שכן הדייר הקודם ("הדייר היוצא") מציע אותם במקומו כאשר הם מוכנים לשלם במקומו דמי מפתח.

בעל הבית יכול להסכים לעסקה והמשמעות היא שדמי המפתח מוחלפים בין הרוכשים, וביכולתו גם להודיע שישא בעצמו בחלק שנותר מדמי המפתח ואז יחזור הנכס אליו. במקרים מורכבים יותר בעל הבית לא מסכים לדמי המפתח שהוצעו (או שאינו מסכים לדמי המפתח וגם לא רוצה להשכיר יותר את הדירה), ואז נכנסת לתמונה ערכאה משפטית בדמות בית הדין לשכירות.

כאמור, החוק להגנת הדייר קובע שבדמי מפתח מוקנות לרוכש הזכויות על הנכס רק לתקופת חייו, ולכן לא ניתן להורישה לקרובי משפחה. ואולם, ישנו מקרה שבו הדירה כן עוברת בירושה לבן משפחה, כלומר אם הוא גר בנכס ביחד עם הנפטר חצי שנה לכל הפחות לפני כן, ובמידה שאין לו מקום אחר לגור בו.

דברים אלו נכונים גם לגבי מצב שבו הרוכש עזב את משפחתו, למשל מקרה של אדם שהתגרש מאשתו והותיר את ילדיו ואשתו בנכס דמי מפתח שנרשם על שמו.

טכנולוגיות תלת מימדיות כבר מזמן אינן בגדר מדע בדיוני ומשמשות גורמים רבים בתחומי הבנייה, הרפואה והתעשייה. בשורות הבאות נבדוק מהי הדמייה תלת מימד, יתרונות וחסרונות שלה ואת מי היא משמשת בעולם הבנייה ופיתוח המוצרים.

הדמיות תלת מימד כשמן כן הן – מאפשרות לנו להתבונן על בניין, מוצר, תהליך רפואי או סרט קולנוע בשלושה מימדים: גובה, רוחב ועומק. זאת בניגוד לשרטוטים ותוכניות המאוירים בדו מימד, כלומר רוחב וגובה בלבד. לכאורה נוסף "רק" עוד מימד אחד אך הוא משמעותי ביותר וניתן להבין זאת מהדוגמא הבאה: אם היינו מפחיתים משרטוט בדו מימד "רק" את הגובה או הרוחב היינו מוצאים לפנינו רק קו אופקי או אנכי שלא ניתן להבין ממנו כלום (למי שאינו בעל מקצוע).

אכן, הוספת מימד העומק פותחת עולם שלם של אפשרויות חדשות ובעזרתה הבניין, החדר או המוצר ניתנים לצפייה ריאלית בהרבה. באמצעותה ניתן למשל להתבונן על המבנה המוגמר ממספר זוויות, להבין כיצד הוא מתכתב עם סביבתו, לעבור בין חדריו השונים על פרטיהם (מיטות, טלוויזיות, מכונת כביסה וכדומה), להתרשם מצבעי הקירות והרצפות, ועוד אפשרויות רבות ומגוונות.

בתחום הבנייה נעזרים בתוכנות תלת מימד בעלי מקצוע כגון אדריכלים, מהנדסים ומעצבי פנים, וכן חברות המשווקות דירות למכירה. כך לדוגמא, חברה המעוניינת למכור דירות במגדל מגורים עתידי יכולה כיום להציג בפני לקוחותיה את דירתם באופן מציאותי למדי, והדבר נכון גם לגבי אדריכל שמציג ללקוחותיו אפשרויות שונות לפיזור החללים על האלמנטים השונים שבהם. כך, בזכות ההדמיות אפשר להבין בצורה מדויקת וטובה בהרבה על מה מוציאים את הכסף, לבצע שינויים שקשה מאוד להבחין בהם "על הנייר", ואף לראות כיצד השינויים האלו ייראו בפועל בדירה.

עוד תחום שבו נהוג השימוש בהדמיות תלת מימד הוא פיתוחם של מוצרים. לקראת סיומו של שלב התכנון הראשוני יוצרת החברה המתכננת הדמיה שנותנת מושג טוב למדי כיצד ייראה המוצר וכיצד יהיה השימוש בו. לתוכנות אלו יש חשיבות רבה לקראת שלבי הפיתוח הבאים שכן ניתן להתרשם מחסרונות או ליקויים במוצר הדורשים שיפור, מהיבטים אסתטיים ושימושיים שלו ומהתאמתו לקהל היעד. כמו כן, בעזרת טכנולוגיות תלת מימד ניתן ליצור סרטונים שיוקרנו בפני משקיעים פוטנציאליים על מנת לשכנע אותם בהיתכנות, ביישומים, באטרקטיביות של המוצר ובפוטנציאל העסקי שלו.

מהאמור לעיל אנו יכולים להבין את יתרונן הגדול של הדמיות תלת מימד, בכך שהן מאפשרות לבחון באופן ריאלי מאוד את המוצר או המבנה העתידי. בצורה זו ניתן מצד אחד לספק ללקוח את המוצר הרצוי ברמת דיוק גבוהה ביותר ולבצע תיאום ציפיות מלא, ומצד שני להלהיב את הרוכש או המשקיע הפוטנציאלי לבצע את הפעולה. בתוך כך, ההדמיה נותנת עוד מספר יתרונות חשובים כגון מעקב רציף וברור אחר ההתקדמות, ומניעת טעויות שיעלו ביוקר עקב הפער הגדול שבין תוכנית על הנייר ובין המוצר המוגמר.

ניתן לומר שחסרונן הגדול ביותר של הדמיות תלת מימדיות טמון דווקא ביתרונן. כלומר, לעיתים הן כה משכנעות וריאליות עד שאנשים נוטים למהר ולבצע רכישה מבלי להבין שיהיו הבדלים בשטח. כך לדוגמא, זוג צעיר המתרשם מהדמיה של דירה שמציעה חברת בנייה עלול לחשוב שכך בדיוק היא תיראה בעתיד, אך בפועל יהיו הבדלים הקשורים להיבטים עיצוביים ואחרים. על מנת למכור את הנכס עשויה החברה להכניס שיפורים במראה הנוף והסביבה, בצבעים ובאלמנטים נוספים שנועדו למשוך את העין והלב.

יתר על כן, למרות שמדובר בהדמיה מציאותית למדי עדיין קיים פער גדול בין מה שרואים על המסך ובין מה שמרגישים בפועל. ניקח לדוגמא מוצר שמפתחת חברה עבור ממציא שמתלהב מאוד מהדמיית תלת המימד ומחליט לרוץ קדימה עם הפיתוח והייצור כדי לחסוך בזמן. על כן, הוא מפציר באנשי החברה לדלג על שלב פיתוחו של אב הטיפוס מפני שאינו מבין את ההבדל בין התחושה שמעניק מוצר המונח ביד, וניתן ממש להרגיש את השימוש בו, ובין תצוגה בלבד.

זוהי אחת הסיבות לכך שבפיתוח מוצרים אין להסתמך על הדמיית תלת מימד בלבד וחובה לבנות אב טיפוס, שכן רק דרך המגע הממשי אפשר להבין אם ישנן בעיות ארגונומיות, אם המוצר באמת נוח, קל ונעים להחזקה ותפעול, ואם אפשר לשפר היבטים אלו ואחרים. במידה שהדבר לא נעשה, עלולות להידרש עלויות גבוהות מאוד ומיותרות בשלב הייצור ההמוני, כאשר מנסים לבצע תיקונים ושיפורים שניתן היה להימנע מהם.

על מנת לצמצם את הפער בין ההדמייה למציאות, כדאי ורצוי להצמד לתכניות העבודה של האדריכל או המעצב בלי תוספות מיותרות שאולי יראו יפה בהדמייה אבל אכזבה במציאות.

באדיבות

תומר צרפתי  – אדריכלות ועיצוב פנים

מודד הוא אחד מבעלי המקצוע שמשחקים תפקיד מרכזי בבניית בתים (וגם בעת שיפוצם), ולמעשה הסנונית הראשונה שמבשרת על העבודות שיתבצעו בשטח. בשורות הבאות נביא מידע על תפקיד מודד מוסמך ומחירים שהוא גובה על עבודתו. קראו והשכילו.

יש להבין כי מדידות הנעשות לצרכי שיפוץ ובנייה נושאות בחובן משמעות גדולה ומחייבות ידע מעמיק, הכשרה והתנסות מעשית בשטח. על כן, כל מודד שעימו תעבדו חייב להיות מוסמך למקצועו לאחר שסיים תואר אקדמי בטכניון, עבר את הבחינות הנדרשות מטעם המרכז למיפוי ישראל, עמד בכל המטלות האקדמיות, וסיים את תקופת ההתמחות שנמשכת שנתיים.

מעבר לכך, ישנו יתרון מסוים בבחירת מודד שהינו חבר בלשכה הרלוונטית (כלומר לשכת מודדים מוסמכים בישראל). אדם זה שעובר מעת לעת השתלמויות והכשרות מטעם הלשכה מצוי בכל החידושים והעדכונים האחרונים, גם נתון לפיקוח הלשכה בכל הקשור לכללים אתיים מחמירים, ועומד ברמות המקצועיות הגבוהות ביותר.

יש מספר דרכים עיקריות לאיתור מודדים מוסמכים והראשונה שבהן היא עיון ברשימות שמציג המרכז למיפוי ישראל. דרך נוספת היא לפנות אל קבלנים, רשות מקומית או אדריכלים שאתם מכירים, בין אם הם נוטלים חלק בפרויקט הנוכחי או שלא, ולקבל מהם המלצות על מודדים שעבדו עימם ושהיו שבע רצון משירותיהם. דברים אלו נכונים גם לגבי מכרים, קולגות וחברים שלכם שביצעו לאחרונה עבודות שיפוץ או בנו בית חדש.

ערוץ אחר לאיתור מודד הוא רשת האינטרנט, בה קיימים אינדקסים ואתרים המרכזים רשימות של בעלי מקצוע, ומעבר לכך ישנם משרדי מודדים בעלי אתרים משלהם. בתוך כך, מומלץ לתת עדיפות למודדים שיש להם ניסיון וותק בתחום, שמחזיקים בביטוחים מקצועיים הולמים, ומסוגלים לתת הצעת מחיר הוגנת וראויה (במחירים נעסוק בהמשך המאמר).

באופן כללי, מודד מוסמך נדרש עבור אנשים פרטיים בשלושה מצבים מרכזיים. מצב אחד הוא בעת שיפוץ דירה או בית כאשר מעוניינים לבצע שינויים משמעותיות במבנה החללים או המפלסים. כאן תפקידו הוא למדוד את שטח הדירה לצורך העבודות שיבוצעו במקום שחייבות להיות מדויקות ביותר ובטיחותיות, וכן לצורך שינויים ברישומים ברשויות.

המצב השני והנפוץ יותר הוא בשלבים הראשוניים של בניית בית חדש. כאן תפקידו של המודד הוא להכין מפת מדידה (מפה טופוגרפית) שתשמש את האדריכל לתכנון בית לאור מיקומו האפשרי בשטח, קואורדינאטות, הבנת מאפייני המגרש, דרכי גישה, ניקוז, תשתיות ופרטים שונים הקיימים במגרש כעת. כמו כן, התרשים הגרפי שיוציא המודד תחת ידיו מחויב לצורך קבלת היתר בנייה מהרשויות, לקבלת בעלות על הנכס ולרישומו.

יש לציין כי מדובר במפה המורכבת מפרטים רבים כגון עמודי חשמל וטלפון, מדרכה, גדר, תשתית העוברת מתחת לפני הקרקע, הקואורדינאטות והגבהים של כל אלו וכמובן שטח המגרש, גבולותיו, מספרו וכדומה. חובה לערוך את המפה 6 חודשים לפני שמגישים בקשה לקבלת היתרי בנייה מהרשות המקומית, ועליה לשאת את חתימתו של המודד.

המצב השלישי שבו נדרש מודד מוסמך הוא בשלבים המתקדמים יותר של בניית בית. בין היתר, המודד יוזמן לאחר סיום בניית הקומה הבסיסית כדי לאשר את בנייתה בהתאם להיתרים שניתנו, ועוד לפני כן בתום חפירת הבורות ליסודות – שוב כדי לתת אישור בהתאם להיתרים. מלבד זאת, המודד יבצע מפה מצבית עבור טופס 4 ולצורך טופס האכלוס בתום הבנייה וחשוב לדעת שהזמנתו לביצוע כלל העבודות האלו מחויבת בחוק.

אין מחירון אחיד עבור עבודותיהם של מודדים מוסמכים ומכאן שכל משרד ובעל מקצוע יכולים לקבוע סכומים כראות עיניהם. ואולם, באופן כללי העלויות עבור פרויקט בנייה של בית חדש יהיו בין חמשת אלפים לשבעת אלפים שקלים, ובמידה שאתם בונים בהרחבה של יישוב ניתן להשיג הוזלה משמעותית למדי דרך הזמנת המודד למספר בתים.

שימו לב שבהצעת המחיר מופיעות כל העלויות הרלוונטיות, כלומר מפת המדידה בשלב הראשוני, סימון קווי הבניין והמפות הנדרשות לטופס 4 ולטופס אכלוס, ומומלץ להוסיף לחוזה הסכמות לגבי עדכונים שיידרשו במפה במידת הצורך.

חשוב לדעת כי התקנת מזגן בממד שונה מאופן ההתקנה של מזגנים בשאר חלקי הבית. כידוע, ממד הינו חדר אטום המונע חדירת אוויר מזוהם לחלל המוגן במקרה חרום, לכן יש לבצע את ההתקנה בהתאם לתקנות הג"א ופיקוד העורף, הן לקבלת טופס 4 (בבניין חדש) והן לביטחונכם האישי בשעת חרום.

במידה שהממד בשלבי ביצוע ניתן לקנות ולהתקין ערכה מוכנה ותקנית בקיר באזור בו יותקן מזגן עילי לפני יציקת הבטון, ובכך לחסוך את עלות הקידוח בבטון לאחר היציקה וכמובן את הלכלוך והבוץ הנלווה לקידוח. (הדבר מומלץ גם אם תחליטו שלא להתקין בשלב הראשון את המזגן).

יש 2 סוגים עיקריים של קידוחים וערכות:

• BST 70 – קידוח בקוטר 70 מ"מ המאפשר מעבר של 2 צינורות גז, צינור ניקוז וכבל פיקוד בין יחידות המזגן.

• BST 100 – כנ"ל רק עם קידוח בקוטר 100 מ"מ.

• צינור הניקוז שעובר דרך האטם חייב להיות קשיח (נחושת). מותר להשתמש בצינור גמיש לצורך הניקוז בתנאי שהחיבור מתבצע לאחר הברזים.

• על צינור הניקוז מותקנים 2 ברזים, האחד בכניסה לממד והשני בתוך הממד כך שצינור המעבר יהיה נקי מאוויר מזוהם.

• על הברזים להיות נגישים לניתוק לסגירה ופתיחה.

• הצנרת שעוברת דרך האטם צריכה להיות נקייה מבידוד.

• יש להקפיד שהחלק העליון של הקידוח יהיה נמוך מתחתית המזגן לצורך ניקוז תקין.

• המרחק בין המזגן לקידוח (בחלק הפנימי של הממד) לא יפחת מ- 15 ס"מ.

• יש להקפיד שהקדח והאטם אינם מוסתרים ע"י המזגן.

לצורך הזרמת אוויר במזגן מיני מרכזי לממד ניתן להשתמש בצינור 8" (המותקן בדרך כלל מעל דלת הכניסה לממד). אפשר לפרק את האטם של הצינור ולהתקין תריס הניתן לפירוק מהיר לצורך החזרת האטם למקומו בשעת חרום.
לא לשכוח להניח את האטם והברגים במקום נגיש ומוסתר לצורך החזרתו בשעת הצורך.

שימו לב שהנחת התשתית לצורך התקנת מזגן בממד כפי שמופיעה בתמונה, אינה תקנית לחלוטין, הן מבחינת מעבר צנרת הגז וכמובן מבחינת צינור הניקוז.

רק מעטים מאיתנו חושבים על החלפת גוף חימום בדוד לפני שכבר מאוחר מדי. מצד שני, כמעט כולנו מכירים את המצב בו מחכים למקלחת חמה ביום חורף קר, רצים לכפתור ההפעלה, מדליקים את הדוד ובוווום – מערכת החשמל בבית קורסת, וחושך.

בשורות הבאות נלמד את כל מה שצריך לדעת על החלפת גו החימום בדוד, לכל צרה שלא תבוא.

יש מספר סיבות שעלולות להוביל לצורך בהחלפת גוף החימום, כאשר העיקריות שבהן הינן:

1. חלפו למעלה משנתיים – להחלפת גוף חימום ישן.
2. לוקח המון זמן למים בדוד להתחמם.
3. מייד עם הדלקת הדוד מערכת החשמל בבית קורסת.

1. פלייר.
2. מפתח ברגים בקוטר 14.
3. מברג צלב.
4. טסטר חשמל.
5. תרמוסטט (לא חייב אך מומלץ).
6. גוף חימום לדוד – כולל אוגן (פלאנג').

הערה:

ניתן להחליף רק את גוף החימום, אך מומלץ ביותר להחליף גם את הפלאנג', וחשוב לדעת שהפרשי המחיר שוליים.

בנוסף, כשמפרקים את הפלאנג' ניתן גם לנקות את פנים הדוד מאבנית ולכלוך.

השלב ראשון הוא כמובן ניתוק החשמל, שכן לפני הכול יש לנתק את החשמל לדוד, כלומר להוריד את חצי האוטומט בלוח, ולאחר מכן לכבות את מפסק הביטחון שאמור להיות בסמוך לדוד.

השלב השני הוא סגירת ברז המים הראשי וריקון הדוד ממים, כלומר לאחר שסגרנו את ברז המים הראשי יש לרוקן את הדוד ממים.

יש שתי אפשרויות לריקון המים:
1. לפתוח את כל הברזים כולל ברז הביטחון המותקן בדוד, ולהמתין עד לריקון הדוד.
2. לאחר פירוק התרמוסטט לפתוח את הפלאנג' בזהירות, כל פעם קצת, עד שיתחילו לצאת מים מהדוד, ולהמתין.

שימו לב:

יש לפתוח את ברגי הפלאנג' ממש בזהירות ולא לשלוף את כל הברגים, אחרת יש חשש שכל המים יתפרצו החוצה במכה אחת (לא נעים.. בכל זאת 180 ליטר מים שמתפרצים במכה החוצה).

בכל מקרה, יש להשתמש בשיטה זו כשהדוד נמצא במקום חשוף ומאפשר זרימת מים חופשית ללא שליטה.

את ברגיי הפלאנג' יש לפתוח בזהירות עם בוקסה 14.

את הברגים יש לפתוח כ- 2-3 סיבובים ולעבור לבורג הבא עד שליפת כל הברגים.

שימו לב:

במידה והוחלט לרוקן את הדוד דרך הפלאנג' יש לפתוח ממש בזהירות את הברגים, כך שלא יתפרצו כל המים במכה אחת החוצה אלא יזרמו עד לריקון הדוד, ורק אז לפתוח את כל הברגים.

לאחר שהפלאנג' פורק, יש להכניס את היד לתוך המיכל ולנקות את פנים הדוד מאבנית ובוץ שהצטבר במהלך השנים.

לאחר שפנים הדוד נוקה יש להרכיב את הפלאנג' החדש בסדר הבא:
1. הרכבת החמם כולל הצינוריות (לעיתים לא ניתן לחבר את 2 הצינוריות משום אורכן ביחס לדוד, ולכן נסתפק בצינור אחד).
2. להרכיב את האטם על החמם.
3. להחדיר את גוף החימום לחמם המהיר.
4. להכניס את הפלאנג' לתוך הדוד ולכוון אותו בהתאם לקידוחי הברגים בדוד.
5. לסגור את הברגים לפי הסדר וללא סגירה מלאה, אלא רק לאחר שכל הברגים נמצאים במקומם, ורק אז לחזק אותם עד לאיטום מלא .

שימו לב:

במידה ומרגישים התנגדות בסגירת הברגים, לא לסגור בכוח על מנת שלא להרוס את התבריגים של הדוד.

תפקידו של התרמוסטט הוא למנוע התחממות יתר של המים ולעצור את החימום בהגיעו לחום הרצוי (מומלץ בין 40-45 מעלות). יש להקפיד ולחבר את חוטי החשמל לתרמוסטט בהתאם לחוק החשמל.

שימו לב:

חובה לחבר את חוט ההארקה גם לפלאנג' וגם לדוד.

זכרו שעל פי חוק החשמל, כל עבודות החשמל יבוצעו ע"י חשמלאי מוסמך לעבודות חשמל בהתאם לרישיונו.

לאחר שווידאנו שהכול מחובר וברגיי הפלאנג' מחוזקים היטב, יש לפתוח את השיבר הראשי וברזי המים (על מנת לתת לאוויר שהצטבר בדוד לצאת), ולתת לדוד להתמלא.

מומלץ לנקות את צנרת המים המולכים מהקולטים לדוד

שימו לב:

אין להדליק את מפסק הדוד לפני שמיכל המים של הדוד התמלא, אחרת קיים חשש שגוף החימום יישרף.

לאחר שפתחנו את השיבר יש לבדוק שאין נזילות מים מהפלאנג'.

במידה ואין נזילות, לא להתעצל ולסגור את המכסה השחור שבתחתית הדוד.

לאחר שווידאנו שהדוד התמלא במים יש להדליק את הדוד למשך כחצי שעה, ולהיווכח שהמים באמת מתחממים.

העלויות של החלפת גוף חימום בשיטת עשה זאת בעצמך הן:
1. פלאנג' כולל גוף חימום – כ- 100 ₪.
2. תרמוסטט – כ- 50 ₪.
(זאת כמובן, בתנאי שיש ברשותכם את כל כלי העבודה).

מאידך, הזמנת אינסטלטור לצורך החלפת פלאנג' תעלה לכם כ – 450-500 ₪.

התקלה הנפוצה ביותר היא שברגיי הפלאנג' חלודים, ויש חשש להרס ההברגה.

הפתרונות לבעיה זו הינם:

1. לשמן את הברגים במסיר חלודה ולהמתין כמה דקות, לנסות ולפתוח שוב.
2. להזמין מתקין דודים / אינסטלטור שיחליף את הפלאנג' בעצמו (שימו לב שברשות האינסטלטור יש את כל כלי העבודה לצורך החלפת הפלאנג', כולל לפתרון הבעיה של שחיקה התבריגים).

תקלה נוספת היא שלאחר שהחלפנו את הפלאנג' והדוד התמלא במים, עדיין אין יציאת מים מהברזים. למעשה, כתוצאה מהחלפת הפלאנג' צנרת המים התמלאה בלכלוך ובאבנית שעברו לברזים, האבנית נעצרת במסנן המותקן בקצה הברז ומונעת יציאת מים.

הפתרון הוא לפרק את כל המסננים, לנקות היטב ולהחזיר.

לפני החלפת הגוף חימום עליכם לשים לב:

1. שיש גישה נוחה לפלאנג'.
2. שיש ברשותכם את כל כלי העבודה להחלפה.
3. שברגיי הפלאנג' אינם חלודים ועלולים להיתקע ולא להיפתח.
4. לפני תחילת כל עבודה – נתקו את החשמל המזין את הדוד (בלוח החשמל מפסק הדוד כבוי, וכיבינו את מפסק הביטחון המותקן ע"י הדוד – אם יש).

לאחר החלפת הפלאנג':

1. לא להדליק את הדוד לפני שמיכל המים התמלא.
2. ודאו שאין נזילות.
3. הקפידו שחוטי החשמל מחוברים ומחוזקים היטב.
4. הקפידו וודאו שחוט ההארקה מחובר גם לפלאנג' וגם לדוד.

שיהיה בהצלחה!

תכנון ועיצוב חדרי שינה מושלמים ולאו דווקא בהוצאות גבוהות הוא משימה אפשרית בהחלט, ולפניכם מספר רעיונות וטיפים שיכולים לעזור בעיצוב חדר השינה.

תהליך עיצוב חדר שינה נפתח בהכרת עולם זה על שפע האפשרויות, הסגנונות והרעיונות שהוא מציע. חשיפה לעולם זה אפשרית דרך רשת האינטרנט, סקירת חנויות רהיטים והצצה לחדרי שינה של חברים ובחינתם במלונות.

באמצעות היכרות רחבה זו תוכלו לגבש קו עיצוב נכון עבורכם שעימו אתם רוצים ללכת לישון בלילה ולהתעורר בבוקר. קו העיצוב ניכר בבחירת סגנון, פריטי ריהוט, אבזרים וצבעים דומיננטיים.

הגורם השני שמשפיע על עיצוב חדרי שינה הינו נתוני החדר שכוללים את מידותיו, צורתו, גובה תקרה, מיקום של דלתות, חלונות, מרפסות וחדר אמבט או ארונות. נתונים אלו ישפיעו על גודל וסוג פריטי הריהוט והאבזרים המתאימים והאפשריים בחדר.

על פי נתונים אלו תתחילו בתכנון החדר שמתחיל למעשה במיטה הזוגית, המהווה את מרכזו. יש לבחור במידות מבוקשות למיטה ואת המיקום הטוב ביותר עבורה, בין אם במרכז החלל או עם גב לקיר. עדיף שלא לדחוק את המיטה לפינת החדר, המונעת גישה נוחה אליה, וכן עדיף שלא תמוקם מול דלת הכניסה של החדר המפחיתה את מידת הפרטיות.

על פי המיקום המתאים למיטה יתוכננו שאר פריטי החדר כדוגמת שידות, ארונות, טלוויזיה, כורסא, שטיח ופינת איפור. התכנון ייקח בחשבון מרווח של כשבעים ס"מ בצידי המיטה, המאפשר מעבר נוח ופתיחה מלאה של מגרות וארונות.

כמו כן, בחדר שינה קטן יש להעדיף גוונים בהירים של הקירות והרהיטים, מיטה וריהוט נמוכים לצד וילונות וארונות גבוהים, ולהמעיט כמה שניתן בפרטים. מנגד, בחדרי שינה גדולים ניתן בהחלט לשלב צבעים חמים היוצרים תחושה של אינטימיות, וגם העשירו את החדר בבדי טקסטיל רכים, שטיחים ופינות ישיבה נעימות ומפנקות.

אמנם חדרי שינה מוצעים בימינו כיחידה אחת שלמה על כול פרטיה, אבל למי שמעוניין במרחב ייחודי כדאי לשקול רכישת כול פריט בנפרד. בין היתר, ניתן לרכוש בנפרד מיטה, שידות צד, ארון, כורסא ואף גב למיטה.

רכישה נפרדת זו תאפשר יצירת חלל מסוגנן וייחודי ממגוון חומרי גלם ועיצובים המתאימים למאפייני החלל ולצרכים האישיים של כול אחד. יחד עם זאת, יש לשים לב שמספר פריטי הריהוט יתאים לגודל החדר ושמידותיהם הינן בפרופורציות נכונות אחד לשני ולחלל הנתון, שאינן יוצרות תחושה של עומס ומשתלבות זו בזו באופן הרמוני.

מלבד היותו מקום מיוחד למנוחה והרגעות, חדר השינה משמש גם כמקום לאחסון מגוון גדול של פריטים המורכבים בעיקר ממוצרי ביגוד והנעלה, אך גם מפריטים נוספים כמו תכשיטים, מזוודות ומסמכים אישיים. כפועל יוצא מכך, יש לתכנן בחדר פתרונות אחסון כדוגמת ארונות, שידות וארגזים מספקים, אשר יכולים להכיל יותר ממה שנדרש לטובת צרכי אחסון עתידיים.

כמו כן, חשוב שפריטי אחסון אלו יתאימו לסגנון עיצוב החדר ויכללו אמצעים מתאימים לצרכים ופריטים אישיים. למשל, מספיק מקום לתליית בגדים או קיפולם על גבי מדפים, וכן מרחב מספק לנעליים ולהלבשה תחתונה.

יש לציין כי במקרים של מחסור במקום ניתן להרכיב מוצרי אחסון, מתקנים ופרזולים מתקדמים וחכמים במקומות שונים בחדר. אלו מוצרים שיכולים בין היתר להתקפל, להתנייד או לנוע על גבי ציר או מסילה, ואשר ניתן למקמם בתוך ארון, על קיר, משתלשל מהתקרה או מתחת למיטה.

מלבד ריהוט ופתרונות אחסון, חדר שינה מכיל גם מגוון פריטים נוספים הנדרשים לצרכים פרקטיים ואסטטיים:

חלל זה נדרש למגוון אמצעי תאורה עבור מצבים שונים. לדוגמא, תרצו אור חזק וממוקד כדי להתאפר ולהתלבש, תאורה אישית ליד המיטה לשם קריאה, ותאורת אווירה רכה לרגעים אינטימיים. לכן, מספר תאורות צד מסוגים שונים עם דימרים ובעיצוב מתאים יהוו לרוב פתרון אידיאלי.

רצוי להתקין במקום יחסית מוסתר כמו בתוך נישת גבס, ארון או מאחורי וילון.

יהיו על המיטה ומתאימות בעיצובן לחדר. יש לתכנן עבורן מקום אחסון בעת שימוש במיטה כמו סל, מארז או שק תלוי.

נדרשים להתאים בגודלם לחלל הפנוי ויכולים להיות גם מספר שטיחונים קטני מידות.

חשוב שבחדר השינה תהיה כמה שיותר שליטה על כמות האור הנכנסת, בין אם באמצעות וילונות האפלה רכים, צלונים או תריסים בסגנון נעים ומעודן.

בימינו ניתן לפתח ולהגדיל בעזרת אמצעי דפוס דיגיטאליים כול תמונה מבוקשת בכל גודל וגוון. כך למשל, תוכלו להדפיס ולתלות תמונה אישית, תמונות נוף, ציורים מופשטים, תמונות ישנות או טקסטים. בנוסף, את התמונות ניתן להדפיס על גבי מגוון חומרים המתאימים לאופי וסגנון חדר השינה, כמו קנבס, לוח עץ או זכוכית.

קבלת אישור עקרוני למשכנתא היא מרכיב בסיסי והשלב הראשון בהתנהלות מול הבנק המלווה, ורק לאחר מכן תוכלו להמשיך לבחירת התמהיל המתאים לכם, הביטוחים ופרוצדורות נוספות. אמנם, כל בנק עשוי להעמיד תנאים מעט שונים אך ישנן דרישות לקבלת אישור עקרוני למשכנתא שנכונות תמיד, לאור הוראות המפקח על הבנקים.

התשובה הפשוטה לשאלה זו היא שכל אדם שמחזיק בהון עצמי הולם, אך כמובן שהדברים מורכבים יותר כפי שניתן לראות להלן. ראשית, חשוב לדעת שלפגישה עם נציג הבנק יש להביא עימכם מספר מסמכים שבלעדיהם לא ניתן יהיה לשקול את זכאותכם.

בין היתר, עליכם להביא את חוזה המכר על הנכס, את תלושי המשכורת של בני הזוג במהלך 3 החודשים האחרונים (לשכירים), תיעוד תקף והולם של החסכונות שלכם וההון העצמי העומד לרשותכם, תעודות זהות של הלווים כשהן שלמות, פירוט של מצב חשבון העו"ש שלכם ב- 3 החודשים האחרונים, ותיעוד שלם של הלוואות אחרות שאתם עדיין מחזירים. מדוע צריך את כל המסמכים הללו?

כדי שניתן יהיה לבדוק את הנקודות הבאות:

ההון העצמי הוא הסכום הפנוי שעומד לרשותכם בחשבון העובר ושב, בחסכונות ובאפיקים נוספים. חשוב להבין כי אם הדברים היו תלויים בבנק ניתן היה לאשר משכנתא גם לאנשים שיש להם רק 10% הון עצמי ביחס לערך הנכס הנרכש, ואפילו פחות מכך, שכן הבנק מרוויח בכל מקרה על הריבית.

יחד עם זאת, המפקח על הבנקים מחייב אותם להימנע ממתן הלוואות גבוהות לאנשים שיתקשו להחזירן, דבר שעשוי ליצור קשיי נזילות חמורים, ולכן נקבע כי מבקשי משכנתאות חייבים להעמיד הון עצמי בגובה של 30% לפחות מערך הנכס.

יתרה מכך, במקרי מסוימים כמו בנייה עצמית (בניגוד לרכישת דירה) או אי ודאות לגבי יכולות כלכליות עתידות, עשוי הבנק לדרוש הוכחת הון עצמי של 40% ואפילו יותר כתנאי מקדים, ועניין זה עשוי להיות נתון למיקוח.

כפי שראינו יהיה עליכם להביא אל הבנק תלושי שכר מ- 3 החודשים האחרונים. מדוע הבנק מתעניין בהכנסותיכם? אם המשכורת נמוכה יחסית אזי ייתכן שההלוואה פחות בטוחה מבחינתו של הבנק, ובוודאי אם אין כל משכורת קבועה. דבר זה ישפיע על גובה המשכנתא שתוכלו לקבל, והדבר נכון גם למקבלי הכנסות גבוהות בעת הנוכחית אשר תחום עיסוקם אינו צופה הגדלה משמעותית ואף ירידה במשכורת.

אגב, הבנק בהחלט עשוי להתייחס גם למצב התעסוקתי של בני הזוג לאורך השנים, כלומר להיותם מחזיקים בעבודות קבועות במקום אחד או לפחות בתחום מסוים, וככל שהשינויים תכופים ודרמטיים יותר כך פוחתים הסיכויים לקבלת סכום גבוה בתנאים נוחים.

אך חשוב מכול: שימו לב שלפי הוראות המפקח על הבנקים מותר לתת משכנתא שהחזריה אינם גבוהים מ- 30% מסך כל ההכנסות החודשיות של בני הזוג, אם כי גם בתחום זה ישנם חריגים.

הבנק לא ישים את כספו על קרן הצבי וייזהר מאוד ממתן הלוואה לנכסים מפוקפקים. זוהי הסיבה שבגללה תידרשו להביא גם את חוזה המכר עם פירוט של רישום הנכס בחברות משכנות או בטאבו. רק כך יכול הבנק לשעבד את הנכס מול מתן המשכנתא.

כמו כן, מחוזה המכר ניתן להבין מהו ערך הדירה שאתם מבקשים לרכוש, מהו מיקומה ומה ייעודה, והאם בכלל מדובר בדירה, בבנייה עצמית, ברכישת מגרש וכן הלאה – מכאן גם אפשר להבין את גובה ההלוואה שאתם מעוניינים לקבל.

מטבע הדברים, ההלוואות שאתם עדיין מחזירים משפיעות באופן מהותי על יכולתכם לעמוד בהחזרי המשכנתא. אמנם, קיומן של הלוואות קודמות אינו פוסל אתכם מזכאות, אך מה שכן עלול לפסול הוא בעיות בהחזר חובות כדוגמת צ'קים שחזרו או הגדרה בתור לווה מוגבל.

יש לציין כי מלבד הנתונים המפורטים לעיל שנדרשים לצורך קבלת אישור עקרוני, בהמשך תצטרכו לעמוד בדרישות נוספות כגון רכישת ביטוח חיים ודירה (מכונים ביחד ביטוח משכנתא), וכן העמדת ערבויות ובטחונות לטובת הבנק.

יחד עם זאת, במידה שעמדתם בדרישות הבסיסיות מה שתקבלו לידיכם הוא אישור חתום על ידי הבנק שמאשר את סכום ההלוואה, תוך ציון סייגים הכוללים מסמכים, בטחונות וערבויות שתעמידו לטובתו בהמשך הדרך.

כמו כן, האישור יכלול את התנאים המוצעים לכם כעת, כלומר המסלולים השונים והריביות, אך קחו בחשבון שמדובר בהצעה קצרת מועד שנעה בין מספר ימים (על הריביות) למספר חודשים (על האישור עצמו). לבסוף, חשוב לציין כי האישור העקרוני אינו מחייב אתכם לבחור דווקא בבנק זה או בהצעה זו, ובהחלט ניתן להמשיך הלאה באופן עצמאי או בעזרת יועצי משכנתאות כדי לקבל תנאים נוחים יותר.

בסוף יום עמוס אין דבר מענג ומרגיע יותר מלשבת או לשכב באמבטיה חמימה, מפנקת וריחנית. על מנת להשלים את החוויה מוצעים כיום בשוק סוגי אמבטיות, חומרים, התקנה ומחירים שונים.

אם בעבר אמבטיה הוצעה כמוצר סטנדרטי הצמוד לקיר, בגוון לבן ובגודל אחיד, הרי שכיום המצב שונה לגמרי. ההיצע הקיים מקיף סוגים רבים של אמבטיות הנבדלות אחת מהשנייה בחומריהן, אופן התקנתן, גודלן, צורתן, מיקומן וכמובן עלותן.

כך למשל, לא חייבים להצמיד בימינו את האמבטיה לקיר והיא יכולה להיות מוצבת בכל מקום בחדר לרבות במרכזו.

כמו כן, הן מוצעות בשלל צורות ומידות לרבות אמבטיות עגולות, מרובעות, חצי פינתיות, אובליות, א- סימטריות, אמבטיות ישיבה קטנות או זוגיות גדולות.

סוגי האמבטיות נבדלים גם בהתאם לאופן התקנתם שמתחיל בגישה קלאסית של קיבוע לרצפה ובניית חיפוי קרמיקה סביב.

בנוסף, ניתן גם להתקין אמבטיות המוגבהות על במה, או מנגד כאלו השקועות ברצפתו של החדר באופן מלא או חלקי.

כמו כן, ניתן להציב אותן בשיטת התקנה מסוג פרי סטנדינג על גבי רגליים מעוצבות העשויות לרוב מאלומיניום או נירוסטה, שאינן נדרשות בתמיכה או חיפוי של קיר.

את הסוגים ניתן לחלק גם על פי חומרים וגוונים. כך למשל, אפשר לבחור אמבטיות בשלל צבעים של קרם, שמנת, אפור, לבן, תכלת, צהוב וורוד, מה שמאפשר להתאים את הגוון לעיצוב החדר ולצבעים השולטים בו. כמו כן, חומרי האמבטיות הדומיננטיים ביותר כיום הם:

עשויות מחומרים פלסטיים בשיטת ואקום מיוחדת שבמהלכה פלטה פלסטית מעוצבת לצורת אמבט באמצעות חום, ומצופה בחלקה התחתון בפיברגלאס. אמבטיות מחומר זה הפכו בשנים האחרונות למבוקשות ונפוצות עקב עמידותן לאורך זמן ובגלל שהן לא מחלידות.

מכיוון שלא מדובר במוצר קשיח, לרוב מומלץ להתקין אמבטיה מסוג זה בתוך מסגרת ממתכת. יחד עם זאת, לאמבטיות אלו יש גם מספר חסרונות כגון שברים, המתוקנים באמצעות ליטוש וציפוי מחדש של האזור השבור.

סוג ישן וותיק העשוי מברזל יצוק מצופה אמייל, בעובי של מעל ל- 1.5 סנטימטרים. החיסרון העיקרי של אמבטיות אלו הינו בהיותן רגישות לחומצות, דבר השוחק את האמייל והופך עם הזמן את הציפוי למחוספס ולא נעים לשימוש.

יחד עם זאת, גם את הציפוי בזה ניתן לחדש על ידי החלקתה, מילוי פגמיה, ליטושה עם חומר כימי וציפוייה מחדש של האמבטיה. ציפוי מחודש גם מגדיל את עמידות האמבטיות היצוקות בפני חומרים חומציים.

קלות משקל ועשויות מפח דק בעובי של כאחד מילימטרים, ובדומה לאמבטיות יצוקות הן מצופות בשכבה של אמייל. הבעייתיות של מוצרים אלו מורגשת בעת פגיעת האמייל החושפת את הפח להליכי קורוזיה ולחלודה, המובילים להיווצרותם של חורים.

יחד עם זאת, גם הבעיה הזו ניתנת לתיקון כאשר אופייה, היקפה ומורכבותה משתנים בהתאם למיקום החורים.

לדוגמא, אם החור מצוי בדפנות הרי שהתיקון הינו מקומי, ואילו חורים בתחתית האמבט או ליד נקודות יציאת המים דורשים למעשה הלבשת אמבטיה חדשה כאשר הישנה משמשת רק כתשתית.

המחירים משתנים בהתאם לסוג מוצר הרחצה, איכותו, גודלו ומורכבות התקנתו. בין היתר, אמבטיית פח לרוב זולה יותר מאמבטיה אקרילית ואילו אמבטיות יצוקות הן היקרות ביותר, אם כי עלות המוצר משתנה גם בהתאם לעובי חומריו ובהתאם למוניטין של החברה היצרנית.

כמו כן, אמבטיה בגודל סטנדרטי תהיה יותר זולה ממוצר בגודל ובצורה מיוחדת, ובנוסף גם אופן ההתקנה ועבודות תשתית וגימור נוספות משפיעות באופן מהותי על העלות הכוללת.