מאז הימים שבהם פלטות הגבס הגיעו רק בגווני אפור ולבן, והיו מוגבלות מבחינת אפשרויות השימוש, עבר התחום שינויים רבים וחשובים. כיום קיימות פלטות בצבעים שונים המקנות פתרון לבעיות רטיבות ושריפות, ובנוסף לכך ישנם פתרונות המשפרים את הבידוד האקוסטי והתרמי שלהן. על הסוגים השונים של פלטות הגבס, הגדלים הקיימים והשימושים הנפוצים – תוכלו לקרוא בשורות הבאות.
סוגי פלטות גבס – בהתאם למיקום ומטרה
עקב הפופולאריות הגבוהה של קירות גבס בענפי הבנייה ועיצוב הפנים נכנסו בשנים האחרונות פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים לעשות שימוש נרחב יותר בחומר זה בהתאם למיקומו וליעדיו. על כן, כיום ניתן להשתמש בלוח גבס גם במקומות המועדים לרטיבות ושריפות, ובמקומות בהם נדרש בידוד אקוסטי ותרמי משופר. לפניכם סקירה של שלושת הלוחות הנפוצים ביותר בשוק.
גבס אדום
מדובר במשטחים בגווני אדום וורוד שאליהן מוסיפים בתהליכי הייצור חומרים מעכבי בעירה. כידוע, גבס הוא חומר שאינו עמיד במיוחד בפני התלקחות ולכן בעבר לא נהגו להשתמש בו במטבחים, ליד לוחות חשמל וארובות, ובמקומות אחרים שבהם קיים סיכון לניצוצות או לחום גבוה. כיום ישנן כאמור פלטות אדומות עם חומרים מעכבי בעירה מסוגים שונים ובדרגות דחיסות שונות, המקנים להם עמידות משופרת בפני התלקחות. את מידת העמידות יש לבחור בהתאם למיקום ולאור התייעצות עם בעלי מקצוע.
לדוגמא, ישנו הבדל ברמת העמידות הנדרשת לקיר חדר ילדים הגובל בתנור עצים, ובין פלטה הדרושה להנמכת תקרה במשרד שבו עוברת תשתית חשמל.
גבס ירוק
גבס הוא חומר שגם סובל מבלאי גבוה עקב מגע עם מים, לחות ורטיבות, מה שיצר בעיה בהתקנת פלטות באזורים מועדים כגון חדרי אמבט ושירותים. ואולם, אחד החידושים החשובים בתחום הוא הפלטות הירוקות שעוברות טיפולים מיוחדים המונעים חדירת מים. כמו כן, במרכזם של לוחות אלו קיימת שכבת וקס ייעודית שמגבירה את העמידות עם סיבים של זכוכית.
יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי השימוש בפלטות אלו אינו מבטיח עמידות מלאה, ובוודאי לא בתנאי רטיבות רציניים כמו גשם. לכן, הן מתאימות למשל למטבחים, לאמבטיות ושירותים, עם הוספה של חיפויי קרמיקה המונעים את המגע הישיר עם המים. מאידך, הן לא יחזיקו מעמד לאורך זמן בתנאים חיצוניים החושפים אותן לפגעי מזג האוויר, שכן הדגש הוא על עמידות בפני לחות ולא בפני מים בכמויות גדולות.
גבס לבן
אלו הן למעשה הפלטות הרגילות שכולנו מכירים מימים ימימה. כלומר, הן מספקות את כל היתרונות של בנייה בגבס, כגון עלויות נמוכות יחסית, בידוד תרמי ואקוסטי משופר עם תוספות, מגוון רחב של אפשרויות עיצוב, עבודה פשוטה ומהירה יחסית, וכדומה. ואולם, הן אינן מספקות את היתרונות שתוארו לעיל כגון עמידות בפני לחות או עיכוב בעירה, ולכן הן יתאימו לכל חלל שאינו דורש פתרונות מיוחדים בתחומים אלו.
מאידך, יש לציין כי את הבעיות הללו ניתן לפתור לא רק בעזרת פלטות ירוקות או אדומות, אלא גם בעזרת פלטות משולבות עם צמנט. אמנם, פלטות צמנט בורד דורשות יותר ידע מקצועי לצורך התקנה, אך יתרונן הגדול טמון ביכולת לשלבן גם באזורים חיצוניים וזאת בניגוד לירוקות. מעבר לכך, ישנם פתרונות אקוסטיים מתקדמים בכל סוגי המוצרים בדמות פלטות מחוררות, וכמו כן ניתן להגביר את העמידות בפני חום על ידי פלטות שמגיעות עם ציפוי מאלומיניום וקלקר.
גדלים של לוחות גבס
באופן כללי, לוחות גבס מגיעות באורכים הנעים בין שניים עד שלושה מטרים לאורך, לעומת מטר ועשרים לרוחב, ועובי סטנדרטי של כשניים עשר מילימטרים. יחד עם זאת, בשוק ישנו מבחר גדול מאוד של לוחות המגיעים במידות שונות.
לדוגמא, העובי הסטנדרטי יכול להיות 15.9, 12.7, 9.7 או 6.5 מילימטרים, האורך 2.6, 2.8 או 3 מטרים, והרוחב 1.2 או 1.22 מטרים.
מעבר לכך, ישנה אפשרות להזמין פלטות במידות מיוחדות, וכמו כן קיימות פלטות מלבניות, עגולות או אליפסיות לצרכי עיצוב והתאמה, אך בכל מקרה נהוג שלא לייצרן באורך העולה על 3.5 מטרים.
שימושים שונים בפלטות גבס
שני השימושים הנפוצים ביותר בלוחות גבס הם לתקרות ולקירות. כיום נוהגים אדריכלים ומעצבי פנים רבים להמליץ על שימוש בגבס עקב היתרונות שמנינו לעיל, תוך התחשבות בחסרונות מבחינת חוזק ואי התאמה למקומות בעלי מאפיינים ייחודיים.
באשר לתקרות, השימוש העיקרי הוא לצורך הנמכה של התקרה המקורית, כאשר הפלטות תלויות או צפות כמרחק מה מתחתיה בעודן מוחזקות על ידי מוטות מתכת. כך נוצרת הנמכה המשפיעה על האווירה במקום, וכמו כן ניתן ליישם בחלל שנוצר בין התקרה המקורית למונמכת אלמנטים שונים כגון תשתיות מיזוג, חשמל, תקשורת וכדומה.
בנוסף, ניתן להתקין בתוך התקרה המונמכת גופי תאורה מעוצבים, ואפילו רמקולים ומקרנים. לעומת זאת, את קירות הגבס בונים על ידי העמדת פלטות אנכיות לרצפה, אותן מחברים ותומכים עם ניצבים ממתכת. על פי רוב, הפלטות שמשמשות לבניית הקירות יהיו בעובי שאינו קטן משבעה מילימטרים.
בין שתי הפלטות נותר מרווח מסוים שבו מיישמים חומרים המשפרים את הבידוד האקוסטי והתרמי, כדוגמת צמר סלעים, ואילו את חלקן התחתון מחפים עם פאנלים מחומרים עמידים למים כמו עץ או קרמיקה.