בעבר היו דמי מפתח נהוגים ונפוצים יחסית בישראל אך כיום מדובר בעסקאות נדירות בהרבה. חוק הגנת הדייר הוא זה שמתווה את אופן ביצוען של העסקאות הללו ומונה את הזכויות והחובות של המעורבים בהן. בשורות הבאות נעסוק בשאלה: דמי מפתח מהם, ונספק את המידע הבסיסי והחשוב אודותיהם.
אפשרות "לקנות" נכס בחצי מחיר
דמי מפתח הם סכום כספי שמשולם לבעל נכס מטעמו של רוכש, דבר המקנה לו זכויות שונות לרבות מגורים או שימוש עסקי. מדובר באפשרות משתלמת מאוד למי שהממון אינו מצוי בכיסו או שאינו רוצה להשקיע את כולו לצורך מגורים. זאת מאחר שסכום הכסף המשולם בדמי מפתח עומד על חצי משווי של הנכס בשוק ולעיתים גם פחות ואפילו שליש בלבד.
יחד עם זאת, הרוכש אינו זוכה לבעלות על הנכס ולרישומו על שמו בטאבו אלא לתקופת חייו בלבד, ומעבר לכך יהיה עליו לשלם דמי שכירות (נמוכים, בסדר גודל של מאות שקלים כתלות בהיבטים שונים של הנכס) מדי חודש.
אמנם מדובר בעסקה משתלמת עבור הדיירים אך לעיתים היא פחות משתלמת לבעלי הנכס עקב השכירות הנמוכה מאוד והתשלום החלקי על השימוש במקום. לכן, במרבית המקרים ניתן למצוא את העסקאות הללו בעיקר בנכסים ישנים המצויים באזורים מרכזיים.
זכויות וחובות של הצדדים
חוק הגנת הדייר קובע שהדיירים יוכלו למכור את הנכס לגורם אחר לאחר שנתנו זכות ראשונים לבעלים, ובמידה שהנכס נמכר לגורם שלישי יתחלקו הכספים בין שני הצדדים.
מעבר לכך, דיירים מוגנים מחויבים כאמור לשלם דמי שכירות, להשתתף בהוצאות שוטפות ותיקונים של הנכס, לשלם על תיקונים שנמצאים בשטחם ואינם יסודיים, ובאופן כללי לקיים את כל סעיפי ההסכם.
בעלי הבית חייבים מצידם בעבודות תיקון יסודיות של תשתיות שונות וכן בתשלום חלקי על ניקיון ותאורה בחצר, בכניסה ובחדר המדרגות.
פינוי של דיירים מוגנים בדמי מפתח
כאמור, החוק להגנת הדייר מפרט את כל ההגנות, הזכויות והחובות הכרוכות בעסקת דמי מפתח, וקובע שהרוכש הוא בגדר דייר מוגן. יחד עם זאת, החוק גם קובע כי ישנן נסיבות שונות שבהן ניתן לפנות דיירים מוגנים מנכס, למשל אם בעל הבית מעוניין לבנות במקום מבנה חדש ותוספות, ואז צריך לשלם למפונים פיצויים או לתת להם דיור חלופי.
בנוסף, ניתן לפנות דיירים מוגנים במצבים שונים, למשל אם עזבו את הנכס, לא שילמו את שכר הדירה, השכירו את המקום לאנשים אחרים, היוו הטרדה לסביבה, גרמו נזקים או ביצעו שינויים בדירה, ובכל מצב שבו הפרו באופן ברור את ההסכם שנחתם עימם.
יציאה מנכס בדמי מפתח
אם מסיבה זו אחרת מעוניין הרוכש לצאת מהדירה, הוא יכול כאמור להעבירה בחזרה לבעליה ולקבל פיצוי כספי, או לחילופין "למכור" אותה לגורם אחר המעוניין בכך. לדיירים החדשים שייכנסו למקום קוראים "דיירים מוצעים" שכן הדייר הקודם ("הדייר היוצא") מציע אותם במקומו כאשר הם מוכנים לשלם במקומו דמי מפתח.
בעל הבית יכול להסכים לעסקה והמשמעות היא שדמי המפתח מוחלפים בין הרוכשים, וביכולתו גם להודיע שישא בעצמו בחלק שנותר מדמי המפתח ואז יחזור הנכס אליו. במקרים מורכבים יותר בעל הבית לא מסכים לדמי המפתח שהוצעו (או שאינו מסכים לדמי המפתח וגם לא רוצה להשכיר יותר את הדירה), ואז נכנסת לתמונה ערכאה משפטית בדמות בית הדין לשכירות.
רק לתקופת חיים – האומנם?
כאמור, החוק להגנת הדייר קובע שבדמי מפתח מוקנות לרוכש הזכויות על הנכס רק לתקופת חייו, ולכן לא ניתן להורישה לקרובי משפחה. ואולם, ישנו מקרה שבו הדירה כן עוברת בירושה לבן משפחה, כלומר אם הוא גר בנכס ביחד עם הנפטר חצי שנה לכל הפחות לפני כן, ובמידה שאין לו מקום אחר לגור בו.
דברים אלו נכונים גם לגבי מצב שבו הרוכש עזב את משפחתו, למשל מקרה של אדם שהתגרש מאשתו והותיר את ילדיו ואשתו בנכס דמי מפתח שנרשם על שמו.