ראדון הינו גז המצוי בריכוזים גבוהים יחסית בתוך מבנים, ובפרט באלו הצמודים לקרקע. מדובר בגז שלא ניתן להבחין בו באמצעים רגילים, העלול לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, ובפרט לבעיות במערכת הנשימה. על כן, המשרד להגנת הסביבה הוציא תקנות המחייבות קבלני איטום ואחרים בביצוע הבדיקות, וכן המלצות כלליות לציבור הרחב. על מאפייניו של גז הראדון, סכנותיו הבריאותיות, התקנות והבדיקות השונות, תוכלו לקרוא במאמר הבא.
גז ראדון – מידע כללי
מספרו הכימי של גז הראדון הוא 222 ומדובר ביסוד ללא טעם, צבע וריח – דבר המסביר מדוע לא ניתן להבחין בו באמצעות החושים. מקורו בהתפרקות רדיואקטיבית של יסוד בשם ראדיום המצוי בכל סוגי הקרקע וכן בחומרי בנייה כדוגמת בלוקים, בטון, ריצוף ומלט. אחד ממאפייניו הבולטים של הראדון הוא אי קיום אינטראקציות כימיות עם מרבית החומרים, ולכן ביכולתו לחדור אל מבנים מהקרקע דרך חרירים בשלד הבנייה, וכאמור הוא גם מצוי בחומרי הבנייה עצמם.
הסכנה הבריאותית
לאורך השנים נערכו לא מעט מחקרים באשר להשפעותיו הבריאותיות של גז הראדון, הן על ידי המשרד להגנת הסביבה והן על ידי גורמים בינלאומיים. מן המחקרים עולה כי קיים קשר ישיר בין ריכוזי ראדון ובין שיעור חולי סרטן הריאות. כלומר, קיימת עלייה בתחלואה בחשיפה לריכוז גבוה של הגז ולזמן ממושך, אך לא בריכוזים נמוכים או בחשיפות קצרות. מכאן ניתן להבין את תקנות המשרד להגנת הסביבה באשר לקיום בדיקות ראדון.
תקנים ותקנות לבנייה קבלנית
ראשית, חשוב להבין כי גז הראדון תמיד קיים ברמה זו או אחרת באוויר, אך כאמור נמצא קשר לתחלואה רק בריכוזים גבוהים. כמו כן, הריכוז משתנה בהתאם לסוג הקרקע ועונות השנה, כך שישנם בישראל אזורים מועדים יותר, ובכל מקרה הריכוז בתוך הבית גדול מזה שבחוץ. על פי תקנות המשרד להגנת הסביבה, הערך המרבי המותר הינו 200 בקרל למטר מעוקב, ולפי תקן 5098 ישנה הגבלה על חשיפת אנשים לראדון שמקורו בחומרי בנייה.
על כן, כיום אחד התנאים לקבלת טופס 4 הוא ביצוע בדיקה לגילוי ראדון מטעם הקבלן. כאמור, הריכוזים משתנים מאזור לאזור, ובמקומות המועדים כמו מודיעין וירושלים יש לבצע את הבדיקה בכל חדרי הבית.
המלצות לביצוע בדיקות
מלבד התקנות והתקנים האמורים ממליץ המשרד להגנת הסביבה על בצוע בדיקות ראדון במבנים קיימים. מדובר בבדיקות שיכול לבצע הציבור הרחב באמצעות רכישת גלאי ייעודי, או הזמנת בעלי מקצוע המתמחים בתחום. ההמלצות מתייחסות לביצוע בדיקות גז ראדון במרתף, בחדרים צמודי קרקע, בחדרים בלתי מאווררים, וכן לגילוי גז ראדון בממד.
על פי הנחיות המשרד, מומלץ לבצע את הבדיקה באמצעות בודק מקצועי המחזיק בהיתר מיוחד מטעמו, מאחר שמדובר בתחום הדורש ידע נרחב, מכשור הולם ומכויל ויכולת לתפעלו.
סוגים שונים של בדיקות לגילוי ראדון
קיימות שתי בדיקות עקרוניות לגילוי ראדון בטווחי זמן שונים. ראשית, ישנה בדיקה לטווח קצר שאורכה 3 ימים עד שבוע, ואשר מטרתה לבחון את קיומם של ריכוזים גבוהים ואת מקורם בחומרי בנייה או באדמה. זוהי הבדיקה המומלצת בכל המצבים שתוארו לעיל. שנית, קיימת בדיקה לטווח ארוך הנמשכת בין 3 חודשים לחצי שנה, אשר מטרתה לבחון את הריכוזים הממוצעים של הגז, וכן בעת הפעלת אוורור ושהיית דיירים.
על פי רוב, מומלץ לבצעה כאשר הבדיקה לטווח הקצר העלתה ממצאים גבוליים. כאמור, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לפנות אל בעלי מקצוע המחזיקים בהיתר, אך מספק גם טפסים והבהרות לביצוע בדיקה עצמאית.
לשם כך, יש לרכוש תחילה את הגלאי ולהבין היטב את אופן תפעולו. לאחר מכן, לצורך בדיקה קצרת טווח יש לסגור את החלונות והדלתות לכל אורך התקופה, להניח את הגלאי בגובה של כמטר מעל לרצפה, ולא ליד פתחי אוויר ומיזוג. לצורך בדיקה ארוכת טווח, יש לפתוח מעת לעת חלונות ודלתות, להניח את הגלאי בגובה של כמטר עד שניים מעל לרצפה, ושוב לא ליד פתחי אוויר ומיזוג.
חשוב להדגיש כי מדובר בתמצות של ההנחיות, ושלביצוע הבדיקות חובה לעיין היטב בכל ההוראות של המשרד להגנת הסביבה.
אמצעים לגילוי ראדון
כאמור, לא ניתן להבחין בראדון אלא בעזרת גלאים מיוחדים המודדים את ריכוזו. לפניכם שלושה אמצעים העיקריים:
- אלקטרט – זהו גלאי המספק את ריכוזי הגז הממוצעים על ידי לוחית בעלת מטען חשמלי, שמטענה משתנה עם מעברם של חלקיק ראדון.
- גלאי רציף – זהו גלאי המסוגל להבחין אם מקור הראדון בחומרי בנייה או בקרקע. באמצעותו מתקבל שיעור הגז על פי שעות לכל אורך התקופה הנמדדת, כלומר ארוכת או קצרת טווח.
- מארז פחם פעיל – מדובר בגלאי הסופח את חלקיק הגז אל הפחם שמצוי בתוך קופסא, ומודד את ריכוזם.
לסיכום, מדובר בבדיקות חיוניות לשמירה על בריאות השוהים, בעיקר כאשר מדובר במבנים צמודים קרקע, ממדים ומרתפים, ובפרט באזורים המועדים. במידה שאינכם בעלי רקע מעמיק בביצוע בדיקות אלו, עדיף לפנות אל חברות המתמחות בתחום.