בענפים רבים במשק ובתחום הבנייה בפרט ישנה התייחסות מרובה לבידוד תרמי, אשר לו השפעות מהותיות על האקלים בבניין. בשורות הבאות נבחן בידוד תרמי מהו וכיצד הוא מתקשר לבתים ודירות בישראל.

בידוד תרמי על קצה המזלג

במילים פשוטות, בידוד תרמי מתייחס לשימוש בחומרים ובטכניקות המיועדים להפחית את חילופי החום והקור בין חללים פנימיים וחיצוניים. דהיינו, בין פנים הבית לסביבה שבחוץ. מאחר שהחום עשוי לעבור בדרכים שונות (כגון קרינה, עליית אוויר חם כלפי מעלה או הולכה דרך חומרים), ייעשה שימוש בחומרים ובטכניקות המקטינים את הדרכים הללו ככל האפשר.

כיצד משפיע הבידוד על דיירי המבנה

למרבה הצער, יש אנשים שאינם נותנים מספיק תשומת לב לאיכות הבידוד התרמי בעת קניית או בניית בית או דירה. למעשה, מדובר באספקט חשוב ביותר שישפיע רבות על איכות החיים במבנה, על הוצאות צריכת החשמל וכן על נזקים שונים לאורך השנים. כך לדוגמא, למרות שההשקעה בבידוד איכותי עשויה להיראות כגבוהה הרי שאם מדובר באזור קר או חם במיוחד יהיו הוצאות קירור או חימום גבוהות מאוד, ואלו יעלו עד מהרה על החיסכון הראשוני.

על כל פנים, כלל ידוע הוא שכעבור כמה שנים ההוצאות על הבידוד מחזירות את עצמן בחיסכון על חשמל. כאמור, מדובר גם בהשפעה ניכרת על איכות החיים שכן המבנה עשוי להיות לוהט בקיץ וקפוא בחורף, בדגש על אזורים בבית שאינם מקבלים מיזוג באופן ממוקד.

מעבר לכך, ישנם חדרים בבית הנוטים יותר לרטיבות (חדרי אמבט ומקלחות) אשר השקעה בבידודם התרמי עם חומרים המסוגלים גם לספוג רטיבות, תמנע הופעת נזקים אסטטיים ותברואתיים.

מכאן אנו מבינים שיש לתת מחשבה רצינית אודות החומרים שישמשו כבידוד במבנה וזאת לפי החדרים השונים, הרגלי השימוש, מאפייני הסביבה החיצונית, האקלים השורר באזור זה של הארץ, שיקולי תקציב, וכדומה.

מאפיינים של חומרי בידוד

ישנם מספר חומרי בידוד נפוצים בענף הבנייה הישראלי שמשתנים במאפייניהם ובעלויותיהם.

כך לדוגמא, אחד המונחים החשובים הוא רמת המוליכות הסגולית של החומר, כלומר יכולת העברת החום שלו. מכיוון שאנו עוסקים בבידוד הרי שנעדיף חומרים בעלי מוליכות סגולית קטנה או התנגדות תרמית גדולה. כלומר, ככל שהחומר פחות מוליך חום כך הוא יותר מתנגד למעברו וכמו כן ניתן להגדיל את ההתנגדות על ידי הגדלת עובי הקירות.

על מנת לסבר את האוזן, המוליכות התרמית הסגולית של בטון רגיל עומדת על 2.1 ואט למטר קלווין (להלן ומ"ק), בעוד שהמוליכות של טיח צמנטי המשמש כחיפוי חיצוני היא 1.4 ומ"ק.

לעומת זאת, חומר בידוד נפוץ כמו צמר סלעים ניחן במוליכות תרמית סגולית פחותה בהרבה (או כאמור בהתנגדות תרמית גבוהה) וגם בבידוד אקוסטי מצוין ובעמידות בפני שריפות. המוליכות של צמר סלעים עומדת על 0.05 ומ"ק בלבד ובדומה לכך גם לוחות קלקר (פוליסטירן מוקצף) עם 0.04 ומ"ק, ופוליאוריתן מוקצף עם 0.027 ומ"ק. ואולם, דווקא הפוליאוריתן המוקצף הוא חומר דליק שגם נפלטים רעלים בעת בעירתו.

קבוצה נוספת של מבודדים תרמיים כוללת חומרים המבוססים על סיד או צמנט כגון בלוקים לבניה. בדרך כלל לחומרים אלו יש התנגדות תרמית נמוכה יחסית לקבוצה הקודמת, והמשמעות היא שבשביל ליצור את אותה רמת הבידוד עימם צריך לבנות קירות עבים יותר. מאידך, יש להביא בחשבון גם שיקולי עלויות וממילא לא בכל אזורי ישראל חייבים להשיג בידוד תרמי גבוה במיוחד. על מנת לסבר את האוזן, פלטות איטונג שהינו בטון קל ונקבובי עם אחוזי אוויר גבוהים מאופיינות ב- 0.18 ומ"ק בממוצע, ואילו טיח תרמי ב- 0.12 ומ"ק בממוצע.

בשורה התחתונה, בידוד תרמי מהווה סוגיה חשובה ביותר בעת בניית, שיפוץ ורכישת בתים ודירות. בחירה טובה של חומרים בהתאם למאפיינים שצוינו לעיל תשפיע רבות על איכות החיים וההוצאות, ולכן כדאי ללמוד את הנושא ולהתייעץ עם בעלי המקצוע, ולזכור שההשקעה תחזיר את עצמה ברבות הימים דרך חיסכון בהוצאות האנרגיה.

אחד מהגורמים העיקריים לבעיות איטום ורטיבות הם חלונות הבית, בין אם עקב פגמי איטום בחלון עצמו או מסביבו. בעיות אלו גורמות נזקים בטווח הקצר והארוך, לרבות נזקי רטיבות, עובש, חוסר בידוד תרמי, נזילות וקילופי קירות. כפועל יוצא מכך, חשוב לאתר ולטפל בבעיות איטום חלונות כמה שיותר מהר, וכך למזער את הנזק ואת ההוצאות, ולהעלות את רמת האיטום והבידוד של הבית למען איכות החיים.

גורמים לבעיית איטום של חלונות

חשוב להבין כי בעיות איטום חלונות יכולות להיגרם בשל קשת רחבה של סיבות, כמו עבודות תכנון ובנייה לקויות, איכות ירודה של חומרי גלם או בלאי. מקור הליקויים עשוי להיות עבודות איטום חובבניות סביב החלון, ליקוי בעבודות אלומיניום בחלון עצמו, או בעיות עיבוי. חשוב לציין כי בשל מגוון הסיבות ובהיותם של ליקויים אלו פעמים רבות נסתרים מהעין, כמעט תמיד אבחון מדויק יכול להתבצע רק בעזרת איש מקצוע.

בעיות איטום חלונות ממים עקב פגמים בחלון

בעיות איטום חלונות ממים ורטיבות יכולות לנבוע ממספר פגמים בחלון עצמו, הנדרשים לטיפול על ידי אנשי מקצוע בתחום האלומיניום ולא על ידי קבלן איטום. לדוגמא, הן יכולות להיגרם בגין חדירת רטיבות מהמרווח שבין המשקוף לזגוגית, בשל איטומי גומיות או סיליקון לקויים. בהתאם לסוג וחומרת הבעיה יקבע איש המקצוע אם היא ניתנת לפתרון במקום, או אם יש לקחת את החלון לתיקון בבית המלאכה.

בעיות איטום סביב החלון ופתרונן

בעיות איטום חלונות נובעות לעיתים קרובות מליקויים שונים סביב החלון, אשר יתבטאו בכתמי רטיבות ועובש על הקירות, נזילות או התפוררות והתקלפות הקירות. הטיפול בבעיות רטיבות אלו משתנה בהתאם לסיבת הליקוי, כדוגמת המקרים הבאים:

רטיבות החודרת דרך קירות הבית – דורשת לאתר סדקים ונימי סדקים בקירות בקרבת אזור הרטיבות. את סדקים הללו יש לאטום ולבצע איטום של כל הקיר סביב החלון במרחק של עד חצי מטר ממנו. בתו כך, סוג חומר האיטום ואופן יישומו יקבעו בהתאם לסוגו של חיפוי הקיר החיצוני. בעיות איטום בין הקירות למשקופי החלון – מקורן לרוב בחומרי איטום ייעודיים למשקופי אלומיניום על בסיס סיליקון או אקרילי,שאינם נצמדים היטב לקירות ונוטים עם הזמן להתנתק מהם וליצור מרווח שדרכו נכנסת רטיבות. במקרים אלו יש להסיר צבע מהקיר ושכבות איטום ישנות, ולאטום מחדש את המרווח שבין הקיר למשקוף החלון בעזרת חומר איטום על בסיס פוליאוריתן. בעיית ניקוז במשקופים התחתונים – במידה ולא קיימים פתחי ניקוז במשקוף תחתון של החלון, או שפתחים אלו נסתמו, נגרמת הצטברות של מים במסילת המשקוף החודרת בסופו של דבר לבית. בעיה זו ניתנת לטיפול על ידי קידוח פתחי ניקוז או ניקוי סתימות של פתחי ניקוז קיימים. יש לציין כי אופן קידוח הפתחים משתנה בהתאם לסוג החלון ולמבנה המשקופים שלו. אי סגירת קידוחים במשקופי החלון החיצוניים, או סגירתם באופן חלקי רק בעזרת מכסים מפלסטיק. לתיקון ליקוי זה יש לנקות את האזור היטב ולסתום את חור הקידוח בחומר איטום. יש לשים לב שלא לסתום חורי ניקוז במשקוף התחתון. איטום לקוי של חיבורי הפינות במשקוף תחתון – דורש הסרת לכלכוך ואבק, ניקוי עם מטלית טבולה בטרפנטין ואיטום מחודש של כל חיבורי המשקוף התחתון למשקופים אנכיים. חדירת רטיבות מסביב ומתחת לספי החלונות – נגרמת מסדקים שבין אדן החלון לקיר, או בגלל חוסר איטום של התערובת המחברת את אדן החלון לקיר, שגורמת למעבר רטיבות לתוך הבית. ברוב המקרים הללו מומלץ לאטום את המקום באמצעות חומר על בסיס פוליאוריתן גמיש. כמו כן, במידה ואדן החלון מורכב ממספר חלקים יש להסיר רובע ישן ולאטום בעזרת רובע על בסיס אקרילי. בנוסף, ספי חלונות מחומר על בסיס צמנט כמו בטון או אבן עלולים לספוג רטיבות, ובמקרים אלו יש לסופגם בחומר איטום שקוף. חיבור לקוי של ברגים במשקופי ומסגרות החלון – דורש לנקות את הברגים וסביבתם עם מטלית ספוגה בטרפנטין, ולאטום את הברגים עם חומר על בסיס פוליאוריתן. בעיות איטום חלונות ממים בגין עיבוי חלונות

משקופים וזגוגיות של חלונות נוטים לצבור אדי מים, אשר בהתקררם הופכים לטיפות מים היכולות לגרום לבעיית רטיבות בחלונות ובקירות שסביבם. בעיה זו המכונה עיבוי, ובלועזית קונדנסציה, נפוצה בעיקר בימי חורף קרים ואין עבורה פתרון שלם. כך למשל, ניתן לרכוש זגוגיות שאינן מתעבות אך מנגד אין אפשרות למנוע עיבוי על המשקופים. כמו כן, ניתן לאוורר את הבית ולהעדיף אמצעי הסקה שאינם גורמים לעיבוי כמו המזגן. בנוסף, על מנת לדעת כי בעיית הרטיבות נובעת מעיבוי ולא מבעיות איטום אחרות, במקרים רבים יש צורך להזמין אנשי מקצוע כדי שיאבחנו ויבדקו את הסיבות המדויקות.

לסיכום

איטום חלונות נדרש עקב קשת רחבה של סיבות, חלקן קלות לאיתור וטיפול וחלקן קשות לזיהוי ולפתרון. בכל מקרה, עבור בעיות שאינכם מצליחים לזהות ולפתור לבד חשוב להזמין כמה שיותר מהר איש מקצוע, כדי שיאבחן ויאתר את מקור הבעיה ויטפל בה. כך תמנעו הצטברות נזקי איטום ורטיבות קשים בטווח הארוך.

שיטה מקובלת בארץ עבור עבודות איטום לגגות הינה בעזרת התקנת יריעות ביטומניות . מדובר בסוג איכותי של יריעות איטום חזקות , עמידות וגמישות העשויות מחומר ביטומיני עשיר בפולימרים המשולב עם סיבי פוליאסטר חזקים. יריעות העמידות בפני קרינת שמש, חום, גשמים, מים  אשר אם התקנה נכונה ומקצועית ישרתו את בעליהם שנים רבות.

בחירת יריעות ביטומניות

בעת בחירת איש מקצועי חשוב לוודא כי הוא נעזר ביריעות ביטומניות ייעודיות לגגות בעובי של של 5 מ"מ הנושאות בתו תקן מתאים של מכון התקנים הישראלי. בדרך כלל מדובר מיריעות תקניות מסוג מסוג A.P.P שהינן עמידות בפני חום.כמו כן עבור יריעות ביטומניות, מחיר רכישתן מחושב לפי מטר מרובע  בהתאם לסוג ואיכות היריעה. בנוסף המחיר גם מושפע ומשתנה בהתאם לגודל שטח הגג ורמת מורכבות העבודה. כמו כן יש לציין כי התקן מחייב גם אחסון ושינוע נכון של יריעות אלו . כך בין היתר גלילים של יריעות ביטומנות יש לאחסן ולהוביל רק כשהם אנכיים וכך לשמרם מפני עיוות ונזקים. ולהימנע מהניחם אחד על גבי השני. כמו כן יש לאחסן את היריעות במקום קריר ומוצל  ואין לחשוף אותן לטמפרטורות גבוהות.

סוגי עבודות בידוד עם  יריעות ביטומניות

יש לדעת כי לכול גג יש להתאים מערכת ביטומנית שונה בהתאם למצב בידוד התרמי ויעוד הגג. סוגי עבודות בידוד אלו כוללים בין היתר את האפשריות הנפוצות הבאות:

בידוד חד שכבתי- עם יריעות בעובי של 5 מילימטר. בידוד דו שכבתי המולחם על כל לגג. בידו דו שכבתי חלקי בתוספת שכבת יריעת ביטומנית מחוררת ונשמים לאיזון אדים ושחור לחצם. בידוד המתאים לגגות עם שכבה של בטון מוקצף. גג הפוך- השומרת על בידוד תרמי של הגג והכוללת הנחת לוחות של קלקר על היריעות וכיסויים בשכבה של חלוקי נחל או חצץ. הכנת הגג לאיטום

טרם פריסת יריעות ביטומניות יש להכין את הגג עבור עבודות האיטום. הכנות הכוללות ניקוי הגג ויישורו בכדי שיעניק תשתית חלקה ואחידה להדבקת שכבת הבידוד התרמית של היריעות.  לשם כך יש לנקות היטב את הגג מאבק, לכלוך, שאירות של סיד ולסלק צמחייה. כמו כן לניקוי יסודי של הגג מומלץ  להתיז מים על הגג וכך לאתר נקודות הצטברות של מים המעידות על ליקויי שיפועים . בנוסף יישור הגג מצריך לא אח לתקנו על ידי פתיחת  יש וחיתוך קמטים ובועות, פירוק והסרת ר גופים בולטים וישנים כמו צנרת, עמודים ואנטנות. כמו כן יש לאתר ולהסיר חלקים רופפים ברולקות המחברות בין הקירות לגג.. לאר גילוי הליקויים בגג והמשפיעים על אחדותו, שיפועיו ותקינותו נדרש בתיקונים לרבות בקירות הגג ויציקה של רולקות חדשות. התיקונים מבוצעים באמצעות תערובת של  בטון צמנטי בשיטת רטוב על רטוב  הכוללים אשפרה. במקרים של סדקים גדולים ורחבים מומלץ לאטמם באמצעות ריתוך של יריעה בטומנית. לבסוף יש לבצע את ההתקנה רק לאחר שהגג נקי, ישר ויבש לחלוטין  .

התקנת יריעות ביטומניות

טרם התקנת יריעות ביטומניות יש צורך במריחת שכבת פריימר ביטומני על גבי כל הגג לרבות  הקירות והרולקות שבו ולהמתין לייבושה המלא האורך מספר שעות. לאחר מכן יש להלחים יריעות חיזוק בכל הרולקות ובכל מקום רגיש על הגג כמו הגבהות בטון או סביב דודי שמש . את היריעות עצמן מלחימים עם מבער גז בשיטה זהה לזו של הנחת רעפי גג. הלחמה המתחילה מהנקודה הנמוכה בגג שליד פתחי המרזבים וכיוון הנקודה הגובה וכך מבטיחה זרימת מים תקינה ומקטינה את הסיכוי לחדירת מים למבנה.

חיזוק היריעות

לאחר הנחת וריתוך היריעות יש לחזקן בכל נקודת חפיפה בניהן על ידי המסתן המיטבית, הפעלת לחץ ועד ליציאת מעט נוזל ביטומני. בנוסף מומלץ לחזק את הרולקות על ידי הלחמת שכבת יריעות נוספות ובתום העובדה כדאי לחזק את קצוות היריעות אל הקירות. חיזוק המבוצע בעזרת סרגלים מיוחדים מאלומיניום המוברגים לקיר ואשר נאטם בעזרת מסטיק ביטומני וחומרי איטום על בסיס פוליאורתין לברגים. לבסוף יש לבדוק את איטם הגג על ידי הצפתו.

הלבנת הגג

למרות שליריעות ביטומניות יש שכבת ציפוי של אגרנט המגנה מקרינת שמש, עדיין במרבית המקרים מומלץ להלבין את הגג  ולוהסיף עוד שכבת הגנה המורידה את מידות החום החודרת לגג.  הלבנה המבוצעת ב-3 שכבות  בעזרת חומרים ייעודים ליריעות ביטומניות או עם צבע אקרילי ייעודי לשימוש חיצוני. בכל מקרה אסור להשתמש בצבעי הלבנה על בסיס של טרפנטין הגורם להמסת היריעה ביטומנית. כמו כן ניתן ןוותר על להבנת הגג ולייעל את בידודו מפני חום השמש  באמצעות יישום שיטת הפוך על הפוך.

איטום קירות חיצוניים בעל השפעה מרובה על יכולות הבידוד והאטימה של ביתכם. לכן, חשוב לבצע בדיקה עונתית של האטימות (עדיף חודשי הקיץ לפני בוא החורף), ובעת הצורך לתקן את הבעיות באופן עצמאי או בעזרת בעלי מקצוע.  

זאת, על מנת שהקירות לא יסבלו מנזקי רטיבות עקב גשמים וייוותרו עמידים בפני מים, וכדי לחסוך בהוצאות החשמל על חימום. ראוי לציין כי איטום קיר חיצוני אינו עבודה מורכבת ומסובכת במיוחד, כך שניתן לבצעה לבד.

מצד שני, יש לזכור כי ביצוע חובבני עלול לגרום נזקים למבנה או לחילופין להשאיר אתכם ללא פתרון הולם.

חומרים לאיטום קירות חיצוניים

בשוק ישנם מספר מוצרים המיועדים לאיטום קיר חיצוני, אשר חלקם מבוססים על סילוקסן ואחרים על סיליקון. האחרונים אינם מצטיינים תמיד בעמידות גבוהה, לכן נהוג יותר להשתמש בחומרים מבוססי סילוקסן (הקרוי גם פוליסילוקסן), אשר מגיע בצורה נוזלית ובלא צבע שניתן לראות לאחר התייבשות.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי חומר זה אינו מתאים למשטחים בעלי ספיגה נמוכה כמו פסיפס או קרמיקה, אלא למשטחים מינרליים או צמנטיים כמו בטון חשוף, גרנוליט, טיח ושליכט מינרלי.  

מלבד זאת, הסילוקסן לא מספק תוצאות עמידות ואף עלול לגרום נזק לגגות מרוצפים (בהתאם לחומר), ובמקרים אלו עדיף להשתמש במוצרים אחרים. עוד נקודה חשובה היא שיש להיזהר ביישום הסילוקסן על יריעות ביטומניות וזפת מפני שהוא ממיס אותן, ועל כל פנים לפני שמיישמים אותו חשוב לנקות את המשטח המיועד מאבק, ולאטום סדקים זעירים.

כיצד מבצעים איטום קירות חיצוניים

כאמור, איטום קירות חיצוניים ניתן לבצע לבד או בעזרת קבלני איטום. כפי שאמרנו, תחילה יש לאתר פגמים וסדקים לכל אורך הקירות בדגש על האזורים המועדים. לאחר גילוי הפגמים יש לסתום אותם בחומרים מבודדים, כאשר לסדקים גדולים עדיפים חומרים על בסיס פוליאוריתן, ואילו לסדקים קטנים עדיפים חומרים אקריליים.

לאחר מכן, יש להמתין לייבוש מלא של החומרים לפני שממשיכים הלאה. נחזור ונזכיר, כי את הבדיקות והאיטום עדיף לבצע בקיץ, שכן הלחות והרטיבות של החורף יקשו על קבלת תוצאות רצויות.  

לאחר שהושג ייבוש מלא של חומרי האיטום הראשונים, יש לצפות את הקירות בחומר כמו סילוקסן שמונע מנוזלים לחדור פנימה. במידה שבוחרים להשתמש בסילוקסן, יש לערבב את החומר מספר פעמים בטרם היישום וגם לאורך המלאכה עצמה כדי למנוע התגבשות. היישום מבוצע על ידי התזה של החומר על שטח הקיר, כאשר מתחילים למטה וממשיכים למעלה בתנועה רציפה. בתוך כך, יש לשים לב כי החומר נספג בצורה מלאה בקיר, וזאת על ידי התזה עד שרואים כי הוא מחילה לנזול למטה.  

כאשר מבחינים בנזילה ניתן להמשיך אל המקום הבא ללא הפסקות עד שכל הקיר כוסה. ראוי לציין שאפשר גם ליישם שתי שכבות של סילוקסן זו על גבי זו, אך שוב ללא הפסקה מאחר שאם השכבה הראשונה תתייבש לא ניתן יהיה להספיג את השנייה בקיר. לאחר מכן, כל שנותר הוא להמתין עד לייבוש החומר בהתאם למזג האוויר ולמאפייני המשטח עצמו.  

ראדון הינו גז המצוי בריכוזים גבוהים יחסית בתוך מבנים, ובפרט באלו הצמודים לקרקע. מדובר בגז שלא ניתן להבחין בו באמצעים רגילים, העלול לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, ובפרט לבעיות במערכת הנשימה. על כן, המשרד להגנת הסביבה הוציא תקנות המחייבות קבלני איטום ואחרים בביצוע הבדיקות, וכן המלצות כלליות לציבור הרחב. על מאפייניו של גז הראדון, סכנותיו הבריאותיות, התקנות והבדיקות השונות, תוכלו לקרוא במאמר הבא.

גז ראדון – מידע כללי

מספרו הכימי של גז הראדון הוא 222 ומדובר ביסוד ללא טעם, צבע וריח – דבר המסביר מדוע לא ניתן להבחין בו באמצעות החושים. מקורו בהתפרקות רדיואקטיבית של יסוד בשם ראדיום המצוי בכל סוגי הקרקע וכן בחומרי בנייה כדוגמת בלוקים, בטון, ריצוף ומלט. אחד ממאפייניו הבולטים של הראדון הוא אי קיום אינטראקציות כימיות עם מרבית החומרים, ולכן ביכולתו לחדור אל מבנים מהקרקע דרך חרירים בשלד הבנייה, וכאמור הוא גם מצוי בחומרי הבנייה עצמם.

הסכנה הבריאותית

לאורך השנים נערכו לא מעט מחקרים באשר להשפעותיו הבריאותיות של גז הראדון, הן על ידי המשרד להגנת הסביבה והן על ידי גורמים בינלאומיים. מן המחקרים עולה כי קיים קשר ישיר בין ריכוזי ראדון ובין שיעור חולי סרטן הריאות. כלומר, קיימת עלייה בתחלואה בחשיפה לריכוז גבוה של הגז ולזמן ממושך, אך לא בריכוזים נמוכים או בחשיפות קצרות. מכאן ניתן להבין את תקנות המשרד להגנת הסביבה באשר לקיום בדיקות ראדון.

תקנים ותקנות לבנייה קבלנית

ראשית, חשוב להבין כי גז הראדון תמיד קיים ברמה זו או אחרת באוויר, אך כאמור נמצא קשר לתחלואה רק בריכוזים גבוהים. כמו כן, הריכוז משתנה בהתאם לסוג הקרקע ועונות השנה, כך שישנם בישראל אזורים מועדים יותר, ובכל מקרה הריכוז בתוך הבית גדול מזה שבחוץ. על פי תקנות המשרד להגנת הסביבה, הערך המרבי המותר הינו 200 בקרל למטר מעוקב, ולפי תקן 5098 ישנה הגבלה על חשיפת אנשים לראדון שמקורו בחומרי בנייה.
על כן, כיום אחד התנאים לקבלת טופס 4 הוא ביצוע בדיקה לגילוי ראדון מטעם הקבלן. כאמור, הריכוזים משתנים מאזור לאזור, ובמקומות המועדים כמו מודיעין וירושלים יש לבצע את הבדיקה בכל חדרי הבית.

המלצות לביצוע בדיקות

מלבד התקנות והתקנים האמורים ממליץ המשרד להגנת הסביבה על בצוע בדיקות ראדון במבנים קיימים. מדובר בבדיקות שיכול לבצע הציבור הרחב באמצעות רכישת גלאי ייעודי, או הזמנת בעלי מקצוע המתמחים בתחום. ההמלצות מתייחסות לביצוע בדיקות גז ראדון במרתף, בחדרים צמודי קרקע, בחדרים בלתי מאווררים, וכן לגילוי גז ראדון בממד.
על פי הנחיות המשרד, מומלץ לבצע את הבדיקה באמצעות בודק מקצועי המחזיק בהיתר מיוחד מטעמו, מאחר שמדובר בתחום הדורש ידע נרחב, מכשור הולם ומכויל ויכולת לתפעלו.

סוגים שונים של בדיקות לגילוי ראדון

קיימות שתי בדיקות עקרוניות לגילוי ראדון בטווחי זמן שונים. ראשית, ישנה בדיקה לטווח קצר שאורכה 3 ימים עד שבוע, ואשר מטרתה לבחון את קיומם של ריכוזים גבוהים ואת מקורם בחומרי בנייה או באדמה. זוהי הבדיקה המומלצת בכל המצבים שתוארו לעיל. שנית, קיימת בדיקה לטווח ארוך הנמשכת בין 3 חודשים לחצי שנה, אשר מטרתה לבחון את הריכוזים הממוצעים של הגז, וכן בעת הפעלת אוורור ושהיית דיירים.
על פי רוב, מומלץ לבצעה כאשר הבדיקה לטווח הקצר העלתה ממצאים גבוליים. כאמור, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לפנות אל בעלי מקצוע המחזיקים בהיתר, אך מספק גם טפסים והבהרות לביצוע בדיקה עצמאית.
לשם כך, יש לרכוש תחילה את הגלאי ולהבין היטב את אופן תפעולו. לאחר מכן, לצורך בדיקה קצרת טווח יש לסגור את החלונות והדלתות לכל אורך התקופה, להניח את הגלאי בגובה של כמטר מעל לרצפה, ולא ליד פתחי אוויר ומיזוג. לצורך בדיקה ארוכת טווח, יש לפתוח מעת לעת חלונות ודלתות, להניח את הגלאי בגובה של כמטר עד שניים מעל לרצפה, ושוב לא ליד פתחי אוויר ומיזוג.
חשוב להדגיש כי מדובר בתמצות של ההנחיות, ושלביצוע הבדיקות חובה לעיין היטב בכל ההוראות של המשרד להגנת הסביבה.

אמצעים לגילוי ראדון

כאמור, לא ניתן להבחין בראדון אלא בעזרת גלאים מיוחדים המודדים את ריכוזו. לפניכם שלושה אמצעים העיקריים:

אלקטרט – זהו גלאי המספק את ריכוזי הגז הממוצעים על ידי לוחית בעלת מטען חשמלי, שמטענה משתנה עם מעברם של חלקיק ראדון. גלאי רציף – זהו גלאי המסוגל להבחין אם מקור הראדון בחומרי בנייה או בקרקע. באמצעותו מתקבל שיעור הגז על פי שעות לכל אורך התקופה הנמדדת, כלומר ארוכת או קצרת טווח. מארז פחם פעיל – מדובר בגלאי הסופח את חלקיק הגז אל הפחם שמצוי בתוך קופסא, ומודד את ריכוזם.

לסיכום, מדובר בבדיקות חיוניות לשמירה על בריאות השוהים, בעיקר כאשר מדובר במבנים צמודים קרקע, ממדים ומרתפים, ובפרט באזורים המועדים. במידה שאינכם בעלי רקע מעמיק בביצוע בדיקות אלו, עדיף לפנות אל חברות המתמחות בתחום.

זיפות גגות באמצעות זפת חם הוא השיטה הוותיקה בישראל לאיטום גגות, כשאת מקומה תופסות בהדרגה שיטות חדישות יותר שהמובילה מביניהן היא איטום ביריעות ביטומניות. יחד עם זאת, אם עבודת הזיפות מבוצעת באופן מקצועי ומדויק היא בהחלט יכולה לאטום את הגג באופן טוב ואיכותי למשך שנים רבות.

שיטות שונות עבור זיפות גגות

זיפות גגות ניתן לבצע במספר שיטות מקובלות:

זיפות מחוזק עם שתי שכבות שביניהן רשת אינטרגלס, והלבנת הגג לאחר מכן. אינטרגלס הינו חומר מיוחד המורכב מסיבי זכוכית עמידים בפני חום הזפת. זיפות מחוזק שתי שכבות שביניהן יריעות פיברגלס, והלבנת הגג לאחר מכן. זיפות רגיל עם שכבת זיפות אחת, והלבנת הגג לאחר מכן. יש לציין כי שיטה זו נחשבת כיום לפחות מקצועית ועמידה, ומומלצת לגגות שזו להם פעם ראשונה שבם מזופתים. שלבים מקדימים לעבודות זיפות גגות

זיפות גגות הינו הליך שמומלץ לבצע בתחילת עונת הקיץ, ומורכב תחילה ממספר שלבים מקדימים החשובים להידבקות הזפת ואטימותו של הגג:

הרמת כל חפץ כבד ממשטח הגג, כדוגמת מנועי מזגנים וקולטים של דודי שמש. כמו כן, עדיף להוריד אנטנות רופפות וישנות, ובמידת האפשר לקשור עם חוט ברזל כבלי תקשורת או חשמל ולהרימם מעט כדי למנוע את שקיעתם בזפת החמה. ניקיון יסודי של הגג מפני אבק ולכלכוך – כולל הסרת שכבות ישנות ורופפת של סיד או זפת. במיוחד יש לשים את הדגש על ניקיון סביב קולטי השמש ונקודות הצטברות מים, כשאת הניקוי עצמו יש לבצע בעזרת מטאטא כביש וגם בעזרת מברשת עדינה. כמו כן, במידה והגג מצופה בשכבת חומר איטום על בסיס אקרילי יש להסירה באמצעים מתאימים, מאחר שחומרים אלו גורמים להיפרדות הזפת מהגג בתגובה לטמפרטורות גבוהות. תיקון ליקויים – יש לאטום סדקים, פתחים וחריצים בגג, כשאת איטום הליקויים מקובל לבצע באמצעות 2 שכבות זפת חמה וביניהן שכבת יוטה.

איטום נקודות רגישות בגג – מדובר במיוחד בנקודות המפגש בין הגג לקיר שנוטות להיסדק, המכונות רולקה. האיטום של נקודות אלו חיוני להצלחת עבודת הזיפות במיוחד אם מבוצעת רק שכבת זיפות אחת. ההליך מבוצע בשתי שכבות של זפת חמה שביניהן מונח בד יוטה או רשת מיוחדת לחיזוק.

פינוי אזור המרזבים משכבות ישנות של איטום או זיפות, העלולות לחסום את ירידת מ הגשמים במרזב ולגרום להצטברותם על הגג. מריחת שכבת יסוד – המריחה שמבוצעת על גג יבש ונקי מקדימה את עבודת הזיפות, תורמת להיצמדות הזפת לגג ונעשית בחומרים מיוחדים כדוגמת פריימר או פלינקוט. את שכבת היסוד אפשר למרוח בעזרת מטאטא כביש ולאחר מכן יש להמתין מספר שעות עד יממה לייבושה המלא. עבודות זיפות הגג

 בתור התחלה, את עבודות זיפות הגג חשוב לבצע רק עם זפת איכותית ותקינה מסוג 75/25, שהינה מאוד עמידה בזכותה היותה מועשרת בפולימרים שעברו הליכי זיקוק מיוחדים. לאחר, מכן יש לזפת את הגג עם השלבים הבאים:

זיפות הגג מחוזק עם שתי שכבות שביניהן שכבת בידוד כמו פיברגלס או אינטרגלס, כאשר בכל שכבה יש צורך למרוח לכל מטר רבוע כאחד וחצי קילוגרם של זפת חמה. עבודות אלו מונעות את נטיית הזפת להיסדק ולהיפרד מהגג בגין שינויי טמפרטורה, המובילים להתכווצות והתרחבות הן של המבנה והן של הזפת. יש לציין כי אם גג זופת באופן מחוזק, בפעם הבאה ניתן לזפתו בשיטה הרגילה באמצעות שכבת זפת אחת.

פיזור חול – מבוצע מייד לאחר סיום מריחת שכבת הזפת השנייה כשהזפת עדיין חמה. שכבה זו מסייעת בהצלחת הליך הלבנת הגג. הלבנת הגג – יש לבצע רק לאחר התקררות הזפת כשהגג צונן.

מומלץ להשתמש בחומר שאינו רק על בסיס סיד, דבר המבטיח את עמידות שכבת ההלבנה מפני מים. כך למשל, ניתן להלבין גגות לאחר זיפות באמצעות סיד שאליו מוסף דבק אקרילי, או בעזרת צבע או מלבין אקרילי כמו סופרקריל. פעולות אלו ימנעו הליכי איבוד גמישות של הזפת, שמקורם ברגישות לטמפרטורה קיצונית של חום או קור גבוה כאחד.

קראו עוד:

מחירון עבודות איטום

הסכם עבודה עם קבלן איטום

בשוק המקומי קיים מגוון רחב של חומרי איטום קירות חיצוניים, כאשר לכל חומר יש את תכונות ייחודיות ומשטחים מתאימים ליישום. עקב חשיבותה המרובה של פעולת איטום יעילה, מומלץ להיוועץ ולהיעזר באנשי מקצוע לבחירת חומר איטום, הן מבחינת התאמתו לקירות ביתכם והן לגבי אופן יישומו על הקיר.

 חומרי איטום על בסיס ביטומני או צמנטי

בעיקרון קיימים שני סוגי חומרי איטום עיקריים בשוק: על בסיס ביטומני ועל בסיס צימנטי, כאשר לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות המשנים את הליך העבודה. ההבדל העיקרי שבין חומרי איטום אלו הוא הצורך בהכנות יותר מורכבות בטרם יישום שכבת הטיח עבור חומר על בסיס ביטומני. מאידך, חומר על בסיס צמנטי דורש עבודת הכנה מוקדמות של הקיר שעליו תיושם השכבה.

בסיס ביטומני

חומרי איטום לקירות חיצוניים על בסיס ביטומני נחשבים כנוחים לעבודה עבור משטחים גדולים, ומיושמים על גבי הקיר בהתזה או במריחה. כמו כן, הם נחשבים כחומרים בעלי כושר היצמדות וגמישות גבוה, ולכן טובים עבור איטומן של תשתיות וגם עבור איטום סדקים. בנוסף, הם מתאימים לקירות שאינם ישרים לגמרי, ולכן במהלך עבודות התשתית הם אינם נדרשים להחלקה ברמה יסודית ואופטימאלית. יחד עם זאת, רמת גמישותם הגבוהה של חומרי איטם ביטומנים דורשת את התאמתם למרכיבי שכבת הטיח הצמנטים, הנמרחת מעל שכבת האיטום. חוסר התאמה בין שכבות אלו עלול להוביל עם הזמן ובעקבות הבדלים תרמיים, להפרדות הטיח משכבת האיטום ולהיסדקותה.

בסיס צמנטי

חומרי איטום לקירות חיצוניים על בסיס צמנטי נחשבים כבעלי כושר היצמדות מצוין לשלד הבית,  וכן כושר אטימה גבוה מאוד, ומיושמים על גבי הקיר באמצעות מריחה. היתרון המובהק של שימוש בחומר איטום צמנטי טמון בהיותו עשוי מבסיס זהה לזה של שכבת הטיח. לכן, הסיכוי להיפרדות שכבת הטיח משכבת האיטום עקב שינוי טמפרטורה קטן יחסית. יחד עם זאת, מדובר בחומרים שאינם גמישים ולכן הם דורשים את הטבעתה של שכבת רשת אינטרגלס, בייחוד באזורים סדוקים או מועדים לפורענות כמו נקודות חיבור בין קירות. כמו כן, שימוש בשיטת איטום זו מצריך עבודות החלקה ויישור מקדימות אופטימאליות של תשתית הקיר.

חומרי איטום עם תרכובות סיליקון

בשוק של ימינו ניתן גם למצוא חומרי איטום נוזליים עבור קירות חיצוניים על בסיס סולבנט, כמו טרנפטין או טינר המכיל חמצן ותרכובות שונות של סיליקון. מרכיבים אלו מתקשרים עם משטח הקיר ונספגים בתוכו, וכך למעשה הופכים לחלק ממנו באופן המעניק לקיר החיצוני איטום מלא ועמיד למשך שנים רבות. חומרי איטום אלו מיושמים על הקיר בהתזה, לרוב הינם שקופים ובלתי נראים לעין, וכמו כן מגנים על הקיר מפני שחיקה, כתמים שונים, לכלוך ואבק. בנוסף, הם מתאימים לאיטום קירות חיצוניים בעלי חיפויים שונים כדוגמת בטון, אבן, שיש, טיח, שליכט מינראלי או שפריץ צמנט.

חומרי איטום על בסיס סילוקסן

חומר איטום יעיל נוסף עבור קירות חיצוניים סופגים מינרלים או צמנטים, הינו על בסיס סילוקסן. חומר זה המכונה גם פוליסילוקסן הינו נוזלי ושקוף, ומיושם בהתזה רציפה על גבי משטח נקי ויבש. יש לציין כי הוא אינו מתאים למשטחים בעלי כושר ספיגה נמוך כמו קרמיקה. בנוסף, חשוב לדעת כי מדובר בחומר בעל תכונות ממיסות, ולכן בעת יישומו יש להרחיק מסביבתו רכבים, יריעות ביטומניות וחפצים אחרים.

בסיס אקרילי

בנוסף למוזכר לעיל, ישנם בשוק גם חומרי איטום משופרים על בסיס אקרילי, המסופקים למריחה או התזה על גבי הקיר. חומרים אלו נחשבים כפתרון יעיל לקירות חיצוניים ספוגים כמו קיר בטון, אולם במקרים רבים עמידותם היא לטווח קצר יחסית.

בידוד מהווה מרכיב מהותי בבניית גג רעפים ונדרש להתייחסות עוד בשלב התכנון הראשוני של הבית. זאת, מפני שללא בידוד מתאים ויעיל של גג רעפים יפחת באופן משמעותי בידודו התרמי של הבית בחורף ובקיץ, ויוביל לעלייה ניכרת בהוצאות החשמל והאנרגיה.

תרומת בידוד טוב לגגות רעפים

בידוד של גג רעפים נדרש לעמוד במספר דרישות ולספק כמה פעולות. ראשית, גג הרעפים יאפשר  לספוג קרינה חיצונית וימנע את כניסתה לתוך המבנה, וכמו כן ימנע הצטברות חום בבית. בנוסף,  בידוד טוב ימנע חדירת מים בחלל שבין המבנה לגג הרעפים, מצב העלול לגרום להיווצרות רטיבות ועובש הגורמים לריחות רעים, ובטווח הארוך אף נזקים משמעותיים למבנה.

תכנון מוקדם של בידוד גג רעפים

כאמור, בידוד גג רעפים חשוב לבצע עוד בשלבים הראשוניים של עבודות המבנה וכחלק משרטוטי השלד. צורך זה נובע מהליך בנייה מקובל בו מניחים תחילה את שכבות בידוד הגג על גבי המשטח, ולאחר מכן מציבים את גג הרעפים עצמו. יש לציין כי הליך זה מקובל גם בבתים ישנים שאין לגג הרעפים שלהם בידוד, ולכן מצריך את הסרת הגג כולו לשם הנחת שכבת הבידוד. כפועל יוצא מכך, במקרים רבים האחראי לבחירת חומר הבידוד לגגות רעפים הינו האדריכל.

חומרי בידוד לגג רעפים

בחירת חומר לאיטום גגות רעפים מושפעת ממספר פרמטרים, כדוגמת ייעוד עליית הגג והחומרים מהם בנוי הגג עצמו. בשוק המקומי ניתן למצוא בימינו מבחר גדול של חומרי בידוד לגגות רעפים,  ורצוי להיוועץ באיש מקצוע מיומן ואמין לבחירת חומר בידוד איכותי המתאים לגג שלכם. בידודים אלו כוללים בין היתר:

יריעות אלומיניום שבתוכן יריעות בועות אוויר מפוליאתילן, המעניקות בידוד תרמי מעולה. יריעות רב שכבתיות המשלבות רדיד אלומיניום עם שכבה גמישה של סיבי פוליאסטר. מוצר זה מעניק למבנה הן בידוד תרמי והן אוורור. בידוד תקרת גג רעפים באמצעות סוגים שונים של צמר בידוד, קלקר או פוליפאן, שעליהם יש להניח יריעת אלומיניום המסייעת בפיזור החום המצטבר בבית כלפי מעלה. חומרי איטום עבור רעפים שנסדקו ועבור חיבור רכובים. חומרים אלו מגיעים בגווני כתום כמו צבע רעפי הגג, ולרוב עשויים מפולימרים על בסיס מים היוצרים שכבת מגן גמישה ועמידה.  

גגחשוב לדעת שקיימים מרכיבים נוספים המשפיעים על איכות בידודו של גג רעפים:

ישנה חשיבות לסוג רעפים הנבחר ולהיותם מבודדים אך לא אטומים למניעת חימום יתר של המבנה. כך למשל, רעפי חרס נחשבים כחומר בידוד מצוין. יישום רעפי אוורור – משתלבים בחלקיו העליונים של גג הרעפים ותורמים להוצאת אוויר חם מהמבנה. כמות רעפי האוורור הנדרשת משתנה בהתאם לסוג הרעפים המשמש את הגג. התקנת מפוחים תוך התאמה בין כושר הספיקה שלהם לנפח חלל עליית הגג. המפוחים תורמים באופן מכאני לאוורור. חלונות – חשוב להבין כי גג רעפים מבודד אינו חייב להיות אטום. הוא יכול בהחלט להכיל חלונות אטומים לחדירת קור ורטיבות, אשר בימי הקיץ תורמים לקירור הבית בעזרת זרימה טבעית של אוויר בעליית הגג. מרזבים – מומלץ להתקין בגג הרעפים מרזב המאפשר ניקוז יעיל של מי גשם, ומונע מהמים לעמוד או לחלחל לתוך הבית.

איטום גגות הוא פעולה חשובה השומרת על בידוד הבית ומונעת חדירת לחות ורטיבות. חשוב לדעת כי איכותה תלויה לא רק במבצע העבודה, אלא גם בסוג ואיכות חומרי האיטום הנבחרים. למען מטרה זו מוצעים כיום בשוק מגוון סוגי חומרים ייעודיים שלכל אחד מהם תכונות ייחודיות משלו.

סוגים נפוצים של חומרי איטום גגות

כאמור, בשוק המקומי ניתן למצוא מבחר רחב של חומרי איטום לגגות. העיקריים שבהם הינם זפת חמה לאיטום הגג, יריעות ביטומניות, יריעות פי.וי.סי , TPOאו EPDM, וכן חומרי איטום על בסיס אקרילי ועל בסיס פוליאוריתן.

בחירה ויישום נכונים של חומרי איטום גגות

ראשית, חשוב לומר שאיטום גגות מומלץ לבצע על פני תשתית של הגג עצמו, מאשר על גבי חומרי איטום קיימים. כמו כן, חשוב לבחור בחומר לאיטום גג בעל בסיס דומה לזה של תשתיות הגג, המתקשר היטב עימן, ובטרם הנחתו ייושם חומר יסוד המקשר בין התשתית לשכבת חומר האיטום. יש להבין כי בחירה ויישום לא נכונים של חומרי איטום לגג עלולים לגרום לכשל כולל, ומכאן להסרת שכבת האיטום ולביצוע חוזר של העבודות.

איטום גגות באמצעות זפת חמה

זפת חמה היא שיטת איטם גגות הוותיקה בישראל ואף הזולה ביותר, כאשר מידת הצלחתה תלויה רבות באיכות הזפת הנבחרת ובטיב ביצוען של העבודות. את הזיפות ניתן לבצע רק על גבי תשתיות גג חדשות או על גבי שכבות ישנות של זיפות, ועמידותו לטווח הארוך נמוכה בהשוואה לשיטות אחרות בשוק כדוגמת יריעות איטום. כיום מומלץ לבצע זיפות גגות מחוזק, המורכב משתי שכבות זיפות שביניהן יריעת אינטרגלס או פיברגלס.

איטום עם יריעות ביטומניות

אחת השיטות הרווחות בארץ לעבודות איטום גגות היא הלחמת יריעות ביטומניות, וזאת בזכות מחירן והיותן גמישות, חזקות ובעלות רמת עמידות גובהה מפני פגיעות שהינן מכאניות. שיטה זו בעיקר מתאימה עבור גגות חשופים ושטוחים שטרם עברו איטום, כמו גגות מבטון או גגות בטקל, גגות עם שכבת איטום מזפת, וכן גגות או מרפסות מרוצפות. מאידך, שיטת איטום זו אינה מתאימה עבור גגות שיושם בהם בעבר איטום על בסיס חומרי צמנט הידראולי או אקרילי, ויש להסיר לחלוטין את שכבת האיטום הישנה בעזרת אמצעים מתאימים. ניתן ליישם איטום ביטומני על גבי איטום ישן של יריעות ביטומניות במידה שהשכבה הישנה אכן תקינה, ולבצע עם שימוש בשכבת יסוד מתאימה.

יריעות פי.וי.סי, TPO או EPDM

מלבד יריעות ביטומניות, ניתן כיום למצוא גם יריעות גמישות וחזקות העשויות מפי.וי.סי, TPO או EPDM. אלו הן יריעות יקרות המתאימות לכל סוגי הגגות, בעלות אטימות מלאה מפני מים, עמידות גבוהה לקרינת שמש, ובכלל הן בעלות כושר עמידות גבוה לטווח הארוך. כמו כן, בהיותן בעלות גוון בהיר אין צורך בהלבנת הגג. יחד אם זאת, בגלל שיריעות אלו לרוב אינן מודבקות או מרותכות אלא רק מונחות, הצלחתן תלויה רבות באיכות התקנתן, מכיוון שכשל בודד עלול להוביל לקריסת כל תשתית האיטום של הגג.

בסיס אקרילי

חומרי איטום גגות על בסיס אקרילי עם שכבת יסוד מתאימה, מהווים שיטה טובה עבור תשתית גג מבטון, ובייחוד לגגות שהינם בעלי שיפוע המונע הצטברות של מים. זאת מכיוון שעמידות חומרים אלו כנגד מים עומדים אינה נחשבת לגבוהה, והם נוטים להתמוסס ולהתקלף. כמו כן, חומרי איטום אקריליים נחשבים כפחות יעילים לטווח הארוך עבור סוגי גגות ותשתיות איטום אחרות. על פי רוב, חומרי איטום אלו מיושמים באמצעות מריחה, ובנוסף צבעם הלבן אינו דורש את הלבנת הגג. מעבר לכך, אם בוחרים בחומר איטום זה עדיף להשתמש במוצרים בעלי פולימרים משופרים שרמת עמידותם למים עומדים יותר גבוהה, ושניתן ליישמם גם התזה על גבי גגות אסבסט ופח. בעת בחירת חומר איטום אקרילי יש לקחת בחשבון כי גם שכבות האיטום הבאות יידרשו להיות על אותו בסיס.

חומרי איטום על בסיס פוליאוריתן

חומרי איטום גגות על בסיס פוליאורתין המוצעים על בסיס מדללים, הינם מוצרים יקרים הנחשבים לבעלי כושר עמידות גבוה במיוחד מפני מים עומדים ומפני מפני חומרים כימיים שונים. חומרים אלו מצטיינים ברמת גמישות גבוהה וחלקם אף עמידים מפני שחיקה ודהייה. הם מתאימים עבור גגות בטון חדשים, עבור גגות מרוצפים ומזופתים ובעלי שכבות יריעות ביטומניות, וכן עבור גגות קלים כמו אסבסט ופח. בנוסף, קיימים בשוק גם חומרי איטום פוליאוריתן על בסיס מים הנחשבים כמוצר ירוק וידידותי לסביבה. גם הם מוכרים כבעלי רמת עמידות גבוהה למים עומדים ומתאימים לכל סוגי הגגות.

ביצוע עבודות איטום למבנה המגורים נדרש כחלק אינטגראלי מכל תהליך של שיפוץ או בנייה, וכמו כן, מומלץ לבצע פעולת איטום אחת למספר שנים ברמה השוטפת. בחלק גדול מהמקרים, עבודות האיטום מתבצעות אך ורק בגגות הבתים, ולא רבים ממהרים לבצע עבודות איטום מרתף, למרות חשיבות הנושא.


המרתף הביתי, הנמצא ברוב המקרים, מתחת לפני הקרקע מהווה מקור ניקוז מרכזי לכל תשתית הקרקע עליו יושב המבנה, ולכן איטום מרתף חייב להתבצע באופן המקצועי והאיכותי ביותר.


את עבודות איטום יש לבצע אך ורק על ידי קבלן איטום מקצועי ומנוסה, העושה שימוש במגוון חומרי איטום איכותיים ופונקציונאליים. איטום המרתף מתייחס הן לאיטום רצפת המרתף והן לאיטום יסודי של קירות המרתף. הצפות בקומת המרתף עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים לכלל המבנה, בין אם מדובר במרתף בבית משותף ובין אם מדובר במרתף בבית פרטי. איטום יסודות המרתף בצורה מקצועית בשילוב איטום קירות ורצפות המרתף על ידי קבלן מבצע איכותי ומקצועי, יאפשרו לכם ליהנות ממרתף חסין להצפות ושאר נזקים.

איטום מרתף פנימי הינו תהליך מתמשך המתבצע בשני שלבים מרכזיים: שלב ההכנה ושלב האיטום הסופי.

בשלבי ההכנה המתקדמים יש לחשוף אל כל שכבת הבטון במרתף. חשיפה זו עוזרת לקבלן המבצע לאתר נזילות, צינורות חלודים וכדומה. לאחר חשיפת הבטון במרתף מתבצע תהליך של החלקת הקיר באמצעות חומרי איטום ייחודיים החודרים לשכבת הבטון ומתרחבים בתוכו, לאחר פעולה זו מבצעים ציפוי של כל הבטון במרתף (הן של רצפת המרתף במידה והיא מבוטנת והן של קירות המרתף).


לאחר מספר ימים (בדרך כלל כשבוע ימים) החומר המצופה הגיע לרמת ייבוש אידיאלית וניתן להחליק את השכבות שנוצרו על גבי הבטון ולהתחיל בשלב האיטום.
איטום מרתף ברמתו הסופית הינו שלב בו אוטמים את כל החללים החיבורים והפתחים במרתף בחומרי איטום מיוחדים על בסיס PCV . פעולה זו נועדה לאטום ולהגן מפני חדירות מים, ורק לאחריה אוטמים שוב את קירות המרתף במספר שכבות של חומרי איטום נוספים.

הדרך לאיטום מקצועי של קירות המרתף

לאיטום מקצועי ואיכותי של המרתף, קירות המרתף חייבות להיות חלקות ללא בליטות וללא קצוות חוטי ברזל ומתכת. לפני תחילת פעולת איטום הקירות במרתף יש להקפיד על ניקוי יסודי של האזורים התחתונים בקיר. את קירות המרתף יש לטייח בתערובת של טיט משופר בתוספת אקרילית משובחת.


כמו כן, יש לדאוג לתהליך אשפרה במשך מספר ימים, ורק לאחריהם להמתין כשבוע ימים עד לייבוש משטחי הקיר. בגמר פעולת איטום קירות המרתף יש לדאוג שוב לניקויי יסודי של האזורים התחתונים בקיר ושולי הבטון.

איטום מרתף פנימי, איטום יסודות ואיטום קירות ורצפות המרתף איננו הליך ביצוע זול, וחשוב לקיים אותו אך ורק עם קבלן איטום מנוסה ומקצועי. מומלץ לא להתפתות להצעות זולות המבטיחות לכם איטום איכותי, ולמצוא את עצמכם לאחר מספר חודשים מתמודדים עם בעיית הצפה ונזילה במרתף.

מחירון עבודות איטום

איטום אדניות גדולות

יש לאטום עם יריעות ביטומניות כמו גג.
יש לדאוג לשיפוע מתאים ולפתח ניקוז למי השקיה עודפים ומי גשם.
(הביצוע ע"י קבלן שלד הבניין).

אדניות פרחים קטנות

הכנות
תחתית ודפנות האדניות חייבות להיות חלקות, ללא בליטות וקוצי ברזל שייחתכו, עם פנים חלקות וללא חורים יש לנקות את החורים ולאטום ע"י תערובת טיט צמנטי משופר עם תוסף אקרילי, יש לבצע אשפרה במשך שלשה ימים ולחכות שבוע נוסף, עד תחילת האיטום.
יש לדאוג לשיפוע מתאים לפתח ניקוז למי השקיה עודפים ומי גשם.
(הביצוע ע"י קבלן שלד הבניין).

ביצוע עבודת איטום מריחת פריימר לייצוב. מריחת שתי שכבות חומר אוטם. פרישת בד גיאוטכני להגנה על האיטום, בדפנות ובתחתית האדנית. מלוי זהיר של חצץ דק בגובה 10 ס"מ. פרישת בד גיאוטכני נוסף. מלוי אדמה גננית. נקודות תורפה

כאשר האיטום לא מושלם, תצטבר לחות קבועה כתוצאה מההשקיה, או ממי הגשמים על הקירות.

בעיה חמורה לא פחות היא, התהוות שורשים של הצמחים הגדלים באדניות, לכן יש להקפיד לבד מהאיטום, לשתול צמחים מתאימים, בעלי שורשים סולידיים שאינם נוטים להתפשט ועלולים לפגוע באיטום וגרוע מכך לסדוק ולפוצץ את האדניות.

טיפול כנגד השורשים

את התפשטות השורשים והנזקים שהם עלולים לגרום, ניתן למנוע בכמה אפשרויות:

בהתזת חומרים מונעי התפשטות שורשים. יריעות ביטומניות מיוחדות נגד שורשים. חומר איטום צמנטי משחתי.

בכל מקרה יש להקפיד שחומרי האיטום עומדים בתקן 4062 .DIN

קירות מחופים

חפוי קירות כולל – אבן נסורה, סיליקט, פסיפס, אלמנטים דקורטיביים מלכותיים, קרמיקה וכו', כלומר, אותם חומרים שאינם טיח המופיע בפרק נפרד.
ככלל, חומרי החיפוי אינם אוטמים, לכן, יש לאטום את הקיר לפני ביצוע חיפוי האבן.

הביצוע

שכבת הרבצה צמנטית עם תוסף פולימרי ואשפרה (גמר עיבוד –הרטבה) למשך עשרה ימים. ביצוע עוגנים מתאימים לפי סוג החיפוי. שכבת חומר איטום נוספת. טיפים לאדניות מאחר ואדניות הנן חלק מחזיתות הבית, יש לדאוג לאיטום מלא, כדי שלא יראו סמני נזילת מים מהאדנית. יש להקפיד לנקות את חורי הניקוז גם אם מכוסים באדמה ולמנוע את סתימתם. יש לאטום גם את קירות הבית שבסביבת האדניות. יש להתייחס לאיטום האדנית, כמו כל עבודת איטום אחרת ולדרוש אחריות מלאה עבור
העבודה והחומרים. במידה ומעוניינים בתאורה והשקיה ע"י צנרת, יש להכינן מראש בעת ביצוע שלד הבניין. מומלץ להניח אדניות פלסטיק בתוך האדניות הבנויות למניעת התפשטות השורשים.

אין עוגמת נפש גדולה יותר, מאשר נזקים שנגרמים מחדירת מים לבית, אחרי סיום העבודות, מספיקה נקודת תורפה, סדק, חור, או חוסר רציפות באיטום, או שהניקוז לא בוצע כראוי, כדי שתהיה חדירת מים לתוך הבית ובתוך כך, גרימת נזקים לטיח, לפרקט, לשטיח, או לרהיטים. טיבם של מים שהם מפלסים את דרכם לנקודות התורפה ולא תמיד מתגלים שם, לפעמים הנזק נראה במקום אחר.

איטום מרתפים מהווה אתגר שונה ומורכב מישום מיקומו הנמצא מתחת לפני הקרקע.

איטום או עבודת בנייה שלא בוצעה כראוי יאלץ אותנו לבצע את עבודת האיטום אחת משתי האפשרויות:
איטום פנימי של המרתף
או חפירה מסביב למרתף עם כל המשתמע מכך(הריסת הגינה ,השבילים וכו) ורק אז לבצע את עבודת האיטום.

לכן יש לבחור את קבלן האיטום בצורה קפדנית ויסודית שיהיה קבלן וותיק עם ניסיון ורזומה מוכח בתחום האיטום ובכך למזער את הסיכון לחדירת מים למרתף כתוצאה מעבודת איטום לקוייה.

תהליך איטום המרתף רצפה, הכנות

יש לצקת שכבת בטון רזה מישורית וחלקה בעובי 5 ס"מ, מתחת לרצפה המתוכננת, בהיקף הרצפה ועוד שוליים של 40 ס"מ. (הביצוע ע"י קבלן שלד הבניין).

עבודת האיטום

הלחמת יריעות ביטומניות בעובי 4 מ"מ, עם חפיה בין יריעה ליריעה ברוחב 10 ס"מ, היריעות יבלטו מתחום הרצפה ברוחב 30 ס"מ ויודבקו לקירות אחרי יציקתם.

הלחמת שכבה שנייה, של יריעות ביטומניות עם בעובי 4 מ"מ עם חפיה בין יריעה ליריעה ברוחב 10 ס"מ, בהזזת חצי מודול ביחס לשכבה הראשונה, היריעות יבלטו מתחום הרצפה ברוחב 30 ס"מ ויודבקו לקירות אחרי יציקתם.

איטום קירות, הכנות.

הקיר חייב להיות חלק, ללא בליטות וקוצי ברזל שייחתכו, עם פנים חלקות וללא חורים, יש לנקות את תחתית הקיר ושולי הבטון הרזה בקפדנות יתרה, כי שם נקודת התורפה של הקיר, את החורים יש לאטום ע"י תערובת טיט צמנטי משופר עם תוסף אקרילי, יש לבצע אשפרה במשך שלשה ימים ולחכות שבוע נוסף, עד תחילת האיטום.
(הביצוע ע"י קבלן שלד הבניין).

ביצוע איטום

יש לבצע רולקות (העגלות) במידות 15X15 ס"מ במפגש בין הבטון הרזה לקיר, הרולקות יבצעו ע"י טיט משופר בפולימרים
לאחר מכן, תערובת צמנט וחול מעורבת ודבק אקרילי לבנין.
מריחת פריימר לייצוב.

הלחמת שתי יריעות ביטומניות בעובי 4 מ"מ כל אחת ללא אגרגטים, בהזזה של חצי מודול אחת ביחס לשניה, ובחפייה של 10 ס"מ בין של שתי יריעות סמוכות, היריעות יכסו 30 ס"מ מהבטון הרזה שמסביב לקירות.

בידוד קירות

לאחר ביצוע האיטום יש להדביק על דפנות הקיר, לוחות קלקר בעובי מינימאלי של 2 ס"מ. ככל שהמרתף יהיה מבודד ברמה גבוהה, כך יהיה נעים בתוכו, ויהיה חיסכון בעלות המיזוג.

קיר או קורות מסד הכנות

הקירות, או הקורות חייבים להיות חלקים, ללא בליטות וקוצי ברזל שייחתכו, עם פנים חלקות וללא חורים יש לנקות את החורים ולאטום ע"י תערובת טיט צמנטי משופר עם תוסף אקרילי, יש לבצע אשפרה במשך שלשה ימים ולחכות שבוע נוסף, עד תחילת האיטום.
(הביצוע ע"י קבלן שלד הבניין).

איטום קורות יסוד – ביצוע

יש לבצע איטום בשתי שכבות בחזית הקורות ולאטום את הקירות עד גובה 20 ס"מ.
את האיטום יש לבצע לפני הטיח.

קראו עוד:

מערכת סינון לממ"ד הכנות לעבודות חשמל בממ"ד התקנת נקודת גז בישול

לאחר סיום כל ההכנות לאינסטלציה הסניטארית, צנרות המים והחשמל, יש לנקות את האזורים הרטובים בחדרי האמבטיה והמקלחות, מכל לכלוך, אבק וחפצים שאינם שייכים לאזור האמור להיות אטום כנגד מים.

כמו בגגות מרוצפים, כך גם באזורים ה"רטובים" יש לטפל בתשומת לב מרובה, ולאטום בקפדנות לפני הריצוף והחיפוי, מאחר ולאחר סיומם, אין גישה לאיטום שבוצע מתחת לחיפוי לריצוף ובמידה והאיטום לא בוצע כהלכה, יש לפרק את האריחים, לתקן את האיטום, ולרצף מחדש את חדר האמבטיה והמקלחת.  

מאחר וטיבם של המים, שהם מפלסים את דרכם לנקודות התורפה ולא תמיד מתגלים שם, לפעמים הנזק נראה במקום אחר, אין ברירה, אלא לפרק קטע גדול של ריצוף, עד מציאת הקטע הפגום.

הכנות לפני ביצוע איטום אמבטיה.

יש לדאוג לניקיון הרצפה, הקירות, דופן האמבטיה אם יש, מלכלוך, משאריות טיט ובטון,

יש לשטוף היטב את חדר השירותים המיועד לאיטום. יש להגן על ברזל גלוי ע"י הורדת חלודה וציפוי בחומר אנטי קורוזיבי. יש למלא חורים וחריצים בתערובת מלט-חול ביחס 2:1 בתוספת דבק צמנטי, במפגשים בין הרצפה לקירות, יש לבצע רולקה 5X5 ס"מ. יש לבטן באופן רצוף עד כיסוי מלא  את צנרת המים, או הדלוחין . הביצוע מריחה על הקירות בשתי שכבות טיח צמנטי משופר בתוספת טיט אקרילי ביטומני (על בסיס מים). מריחה על הקירות עד גובה 30 ס"מ ועל הרצפה עם פריימר. מריחת שתי שכבות חומר איטום בהפרש של כשש שעות בין שכבה לשכבה. פיזור חול נקי מועשר בצמנט כתשתית לריצוף, עשרים וארבע שעות אחרי גמר האיטום.

שימו לב

במידה ומדובר בשיפוץ מקלחת להתעקש ולהחליף את החול ולא להשתמש בחול ים קיים אשר מלא בחיידקים ובריח שתן

יש תחושה, שגג מרוצף יותר אטום מגג בטון לא מרוצף ובכן, זאת תחושה מוטעית, הריצוף אינו משתתף באיטום, נהפוך הוא, מאחר ולאחר סיום עבודות הריצוף, אין גישה לאיטום שבוצע מתחת לריצוף, במידה והאיטום לא בוצע כהלכה, יש לפרק את הריצוף, לתקן את האיטום, ולרצף מחדש את הגג.

מאחר וטיבם של המים, שהם מפלסים את דרכם לנקודות התורפה ולא תמיד מתגלים שם, לפעמים הנזק נראה במקום אחר, אין ברירה, אלא לפרק קטע גדול של ריצוף, עד מציאת הקטע הפגום.

אופן איטום גגות

 

שיפועים

יש לתכנן את מערכת המרזבים שתהיה מעל מפלס הריצוף, מערכת המרזבים תתוכנן כך, שתאפשר לנקותה מהצטברות לכלוך, כגון חול, עלים וכו'. הניקוז נעשה ע"י ריצוף בשיפוע לכיוון מערכת המרזבים.

השיפוע צריך להיות על פי תוכניות האדריכל.

 

בידוד

ככל שהגג יהיה מבודד ברמה גבוהה, כך יהיה נעים יותר בבבית ויהיה חיסכון בעלות המיזוג. כחלק מיצירת שיפועי הגג, יש להתקין את הבידוד התרמי, בדרך כלל וברוב אזורי הארץ, הבטון הקל לא מספיק כמבודד, לכן יש להוסיף גם קלקר בגבהים שונים כמשתתפים ביצירת השיפועים, או להשתמש בחומרי בידוד מתקדמים, בהתאם להמלצות הקונסטרוקטור.

 

מפגש בין מישור הגג לכרכוב (צוקול)

יש לייצר משולש במידות 50X50 מ"מ ולקער אותו, המפגש יהיה מטיט עם פולימרים לחיזוק.

 

טיפול בכרכוב (מעקה הגג)

ניקיון וסתימת סדקים, החלק העליון יהיה בשיפוע כלפי הגג, רצוי לבצע בליטה כלפי הגג ומתחתיה אף מים (תפקיד אף המים, שהוא חריץ רצוף מסביב לתחתית הבליטה, להרחיק את המים מהכרכוב עצמו)., מומלץ לבצע על החלק העליון של הכרכוב משטח מאבן נסורה, או אלמנטים טרומיים, שישמשו כאף מים לכרכוב.

 

מערכת חד שכבתית – מבוצעת ע"י יריעה אחת.

ראשית מורחים פריימר בטומני שהוא המקשר בין בטון הגג ליריעה, מניחים יריעה ביטומנית תקנית בעובי 5 מ"מ. ההנחה תתחיל מהכרכוב בגובה של לפחות 15 ס"מ מפני הגג, השוליים יודבקו במסטיק מיוחד לאיטום, במידה ואין אף מים, הצמדת היריעות נעשית על הלחמה. את התפרים יש לאטום אחרי סיום הנחת היריעות.

 

מערכת דו שכבתית – מבוצעת ע"י שתי יריעות.

ראשית מורחים פריימר בטומני שהוא המקשר בין בטון הגג ליריעה, מניחים שתי יריעות ביטומניות ראשונה, תקניות בעובי 3-4 מ"מ כל אחת ללא אגרגטים, ההנחה תהיה בהזזה של חצי מודול בין השכבות ותתחיל מהכרכוב בגובה של לפחות 15 ס"מ מפני הגג, השוליים יודבקו במסטיק מיוחד לאיטום, הצמדת היריעות נעשית על הלחמה. את התפרים יש לאטום אחרי סיום הנחת היריעות.
המערכת הדו שכבתית, יקרה יותר כמובן, אך באזורים מרובי גשם, מומלץ לבצע את המערכת הדו שכבתית.

 

הצפה

עם סיום עבודות האיטום, לפני התחלת עבודות הריצוף, יש לבצע הצפה בגובה של 3 ס"מ מהמקום הגבוה ביותר של הגג, למשך 72 שעות, לאחר סתימת המרזבים.
לאחר פרק הזמן שנקבע להצפה יש לבדוק אם לא היתה הפחתה של המים, כתוצאה מכשל באיטום, במידה והתגלו סמני חדירת מים, על קבלן האיטום לרוקן את המים שנותרו ולתקן על חשבונו את מקום חדירת המים ולבצע הצפה חדשה.

 

מרזבים

תפקיד המרזב לקלוט את המים מהגג ולהרחיק אותם מהבית, המפגש בין המרזב לאיטום הגג הוא נקודה רגישה, שיש להקפיד על איטום יתר, החלק העליון של המרזב, הוא הקולטן, בדרך כלל מוגן ע"י "כובע" מרשת, למניעת חדירת לכלוך, הקולטן מחובר לצינור אנכי, ע"י קטע צינור אלכסוני, כדי שתינתן גישה לצינור האנכי לניקיון במידת הצורך, יש להתקין קולטן דו מפלסי, אחד ממפלס הריצוף והשני ממפלס הבטון לניקוז מים שחדרו דרך אריחי הריצוף.
קוטר המרזב המינימאלי הוא 110 מ"מ., חלקו התחתון של המרזב מוסט אל מחוץ לחזית הבית כעשרים ס"מ, למניעת רטיבות בחזית.