אחת הבעיות המרכזיות עימה מתמודדת האנושות בעידן המודרני, היא בעיית מי השפכים. הטיפול במי שופכין הפך לאחד האתגרים החשובים והמרכזיים של העידן המודרני והמין האנושי.
מי השפכים הם למעשה כלל השפכים המזוהמים הידועים יותר בכינוי מי ביוב. מים אלו מכונים בשפה המקצועית כ" מים שחורים" והם מהווים את כלל הפסולת האנושית, לרבות, צואה ושתן. המים השחורים מועברים ישירות ממבני המגורים אל בורות הניקוז המשמשים בורות שופכין.
בורות השופכין הינן בורות ספיגה הנמצאות בעמוק ממוצע של 2-3 מטר מתחת לפני הקרקע. "המים השחורים" מועברים באמצעות בורות הספיגה ישירות אל מי התהום והקרקע. בנוסף למים השחורים יש גם את המים האפורים שהם מהווים את כלל שימושי המים הביתיים בהם לא מעורבת פסולת אנושית, לרבות, מי מכונות כביסה, מי אמבטיה, כיורים, מטבחים וכדומה. מים אלו מאפשרים לנו ליהנות משימוש חוזר באמצעות טכניקות מתקדמות לחסכון במים השפירים וחיסכון משמעותי בצריכתם.
שופכין מטוהר מכונה קלוחים והינו תהליך המתבצע לאחר סילוק של 95% מהחומרים המזהמים את כלל מי השופכין. התהליך של טיהור מי שופכין הינו תהליך טבעי הנוצר בתוך אגנים טבעיים או גוף מים קיים אליו זורמים מי השופכין מבורות הניקוז (בורות ספיגה). התהליך מתבצע על יד שקיעת החומרים המוצקים, פירוק החומר האורגני בתוך המים והיווצרות של בעלי חיים מיוחדים החיים באגני הטבע הללו ומהווים מקור מרכזי לסילוק החומרים המסוכנים.
תהליך התפרקות החומרים המזהמים ממי השופכין הינו הליך מורכב ומתמשך המייצר גם גז בעל ריח לא נעים המהווה מטרד ומפגע סביבתי באזור בו הוא נמצא. כיום פועלות בישראל מספר נקודות מרכזיות לטיהור מי השופכין בהליך מזורז ומהיר יותר, שנועד לצמצם את המפגעים הסביבתיים ואת טרדת התושבים.
הליך הטיהור המזורז מתבצע באמצעות הפרדה בין הפכים המטוהרים לבין השפכים הגלומיים. מערכות אלו מורכבות מבריכות מים שטוחות המנקזות אליהן את מי השופכין. טיפול בשופכין מתבצע על ידי אצות ירוקות הצצות בכמויות אדירות תוך מספר ימים קצר בבריכות אלו. האצות הירוקות בשילוב קרני השמש משחררות לאוויר חמצן רב הגורם לפירוק מיידי של החומר האורגני במי שופכין.
כיום, השפכים המטוהרים בישראל מועברים ישירות אל צרכי חקלאות ותעשייה והשימוש בהם הולך וגדל משנה לשנה. המרכזים הגדולים ביותר לצרכי טיפול בשופכין וטיהורם נמצא בראשון לציון ( השפד"ן), אליו מתנקזים רוב בורות שופכין של אזור גוש דן, והמרכז השני נמצא באזור חיפה, המרכז לתוכו שופכין ממפעלי התעשייה הרבים ובורות הניקוז של אזור הצפון.
כיום, קיימת טכנולוגיה המאפשרת ניצול משאבי השופכין של המים האפורים בהליכים ביתיים פרטיים. באמצעות בורות שופכין נקודתיות, ניתן לטפל במים האפורים ולהחזיר אותן לשימוש לצרכי השקיית גינות, מי אסלה וכדומה. כמו כן, המודעות ההולכת וגדלה לסביבה ירוקה, הובילה לכך שיותר ויותר מועצות מקומיות עושות שימוש בתכניות ממשלתיות לצמצום בעיית זיהום הנחלים, והעברת מי השפכים אל מכוני טיהור המים השחורים והאפורים.
קראו עוד:
סוגי צנרת מים – יתרונות וחסרונות
כמה עולה לבנות בית – עלויות בנייה
מחירון עבודות אינסטלציה