לוח חשמל ביתי, הידוע גם בכינוי ארון חשמל או לוח חשמל דירתי, מהווה למעשה נקודת חיבור בין היצרנית שהיא חברת החשמל לבין צרכניה דיירי הבתים, העושים בו שימוש לצרכיהם הפרטיים. נקודת חיבור זו עברה לאורך השנים שינויים והתפתחויות, ומאפשרת מעבר סדיר, מבוקר ומפוקח של אספקת החשמל הביתית באופן שוטף וקבוע.
לוחות חשמל בעבר בישראל
עד שנות התשעים של המאה העשרים לוחות החשמל הביתיים בישראל מוקמו מחוץ לדירות בחדר המדרגות, בארון משותף לדירות שבאותה הקומה. הם כללו ציוד שהיה בבעלות חברת החשמל כגון נתיכי חשמל ראשיים ומונה חיוב, ופאזות ששימשו כנקודות קצה והופעלו או נותקו על ידי בעלי הדירות. מאפייני ומיקום הארונות הובילו לחוסר פיקוח ושליטה של בעלי הדירות, וכן להגדלת הסכנה בחדר המדרגות והבניין לשריפות כתוצאה מקצרים בחשמל.
שינויים באופן התקנת לוחות חשמל
משנות התשעים החלו להתקין בבנייני מגורים חדשים לוחות חשמל נפרדים לכול דירה, שהותקנו בתוכן לרוב בסמוך לדלת הכניסה. גישה זו אפשרה להגדיל את הפיקוח והשליטה בלוח החשמל לרבות גילוי מוקדם של שריפות ומניעת התפשטותן בכל הבניין. כמו כן, בגישה העכשווית הופרדו מרכיבי מערכת השייכים לחברת החשמל שכוללים את הנתיכים הראשיים והמונה, מאלו השייכים לצרכן הפרטי, והם הותקנו בארון חשמל מרכזי בקומת הכניסה של המבנה.
מבנה לוח חשמל עכשווי
שינוי מהותי נוסף בלוחות חשמליים של ימינו הינו במבנה הלוחות עצמם, שמבוססים על טכנולוגיה של פסי צבירה. מדובר בפסים מלבניים ממתכת אליהם מתחברות פאזות האחראיות לאספקת חשמל לבתים. כמו כן, על גבי פסי הצבירה מותקנים הפיוזים שמכונים בעברית נתיכים, מאמתים, מבטחים או פקקים.
תפקידם של הנתכים לספק זרם למעגל חשמל דירתי ולמנוע עומס יתר במערכת. בנוסף, אל פסי הצבירה מחוברים נתיך ראשי, מפסק ומפסק זרם פחת המונע התחשמלות. בחלק מהלוחות האלו מותקנים גם שעוני שבת וציוד נוסף המאפשר שליטה במערכת הביתית. הלוח עצמו נדרש להתקנה בתוך ארון מפלסטיק או מתכת העמיד בפני התלקחות, וחלקי החיבור והנתכים נדרשים להיות מסומנים כחוק באופן ברור.
גודל ומיקום לוח חשמל ביתי
ממדי לוח חשמל ביתי משתנים בהתאם לגודל ומורכבות המערכת ולרכיבים שהוא מכיל. כפועל יוצא מכך, במרבית המקרים ככול שהבית או הדירה יותר גדולים כך גם לוח החשמל הנדרש עבורם גדל במימדיו. כמו כן, גודל לוח החשמל והנישה עבורו מוכתבים על פי תקנים בישראל שמפרטים גם את גובה הלוח מהרצפה. בנוסף, הלוח הביתי פולט קרינה אלקטרומגנטית שקיימת אמנם במינונים נמוכים, אך עדיין נחשבת ללא בריאה ומזיקה. לכן, מומלץ למקם את הלוח כמה שיותר רחוק ממקום בו שוהים וישנים דיירי הבית. מכאן שהמקום המועדף והמקובל הינו בסמוך לכניסת הבית.
התקנת לוחות חשמל באופן סמוי או גלוי
כיום מוצעת לקהל הצרכנים אפשרות לבחור בין התקנת לוחות חשמל גלויה או סמויה, כאשר לכול סוג התקנה מאפיינים משלה:
- התקנת לוח חשמל גלויה – בה הלוח מותקן בנישה מיוחדת כשמערכות החיווט מחוברות ישירות אליו באופן גלוי. התקנה זו נחשבת לפחות אסטטית אולם היא מאפשרת נגישות גבוהה למערכת ומקלה בעת הצורך את עבודת אנשי המקצוע. כמו כן, על מנת לשפר את חזות הלוח הגלוי ניתן לכסותו בדלת יפה או בדלת המשתלבת בגווניה בצבעי הקיר.
- התקנת לוח חשמל סמויה – זוהי שיטת התקנה מוסווית ואסטטית החוסכת בשטח, בה הלוח מותקן מתחת לשכבת הטיח, החווטים בתוך הקיר או מאחורי מחיצות, ורק המכסה שלו גלוי לעין. יש לציין כי בבתים מרובי מעגלי חשמל המתנקזים אל נקודת המפגש של לוח החשמל יכולים להיווצר סדקים בקירות שמסתירים את צנרת החשמל.