מדיניות התכנון בישראל נאלצת להתמודד עם המחסור במשאב הקרקע, עם מגמת ההצטופפות במרבית הערים, ועם הצורך בשמירה על שטחים פתוחים. לשם כך נקבעה תכנית ההתחדשות העירונית כאחד מיעדיה של תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 35. תפקידה של תמ"א 35 הוא להגדיר את מדיניות התכנון בארץ עד שנת 2020. המטרה המרכזית של תכנית ההתחדשות העירונית היא הגדלת ותוספת בנייה בערים או באזורים בנויים.
החשיבות של התחדשות עירונית
מלבד תוספת הבנייה בערים ובאזורים הבנויים, והשמירה על משאב הקרקע לדורות הבאים, תומכת התכנית גם בהחייאה של המרקמים הבנויים, בהכנסת שימושי קרקע חדשים, בניצול יעיל יותר של מרחבים ציבוריים ותשתיות, ובמניעת הזדקנות האוכלוסייה. התכנית מיושמת בדרך כלל באזורים ישנים יותר, בהם מצב המבנים והתשתיות ירוד, והאוכלוסייה בהם היא במצב סוציו-אקונומי נמוך, ובכך היא מאפשרת חידוש של אזורים כאלה, הקלה בצפיפות בהם, וכן העלאה של ערכם ומשיכה של משפחות צעירות.
איך עובדת התכנית – שלושה מסלולים
לתכנית שלושה מסלולים: מסלול פינוי-בינוי, מסלול עיבוי, ומסלול מיסוי המיועד ליזמים בלבד. כל המסלולים נשענים על הרעיון של עידוד היזמים והדיירים לביצוע התכנית, כך שיהיה כדאי ומתבקש עבורם. מסלול פינוי-בנוי, המוכר יותר לרובנו, מיושם על אזורים עירוניים שיש בהם בניינים ישנים, המתאימים להריסה ולבניה של תשתיות חדשות ובניינים חדשים במקומם. משרד הבינוי והשיכון הוא זה המגדיר את השטחים המיועדים לפינוי-בינוי, והיזמים חותמים עם הדיירים על הסכם, לפיו הדיירים יקבלו בתוך שלוש שנים דירה חדשה השווה בגודלה לקודמת או גדולה ממנה. כמו כן נושא היזם בהוצאות שכר הדירה על הדירה החלופית בזמן הבניה, ובתשלום הארנונה על שטח הבניין הישן. ההסכם משתלם ליזם משום שהבניין החדש שהוא בונה הוא גדול יותר, ואת הדירות הנוספות הוא מוכר.
הרחבות למסלול פינוי-בינוי
קיים גם מסלול בינוי-פינוי, בו בונה היזם בניין חדש בשטח פנוי הנמצא בסמוך לבניין הישן, ועם סיום הבנייה עוברים אליו הדיירים, והיזם הורס את המבנה הישן ובונה תחתיו בניין חדש. הבניין החדש ישמש למגורי הדיירים של הבניין הסמוך המיועד להריסה, וכן הלאה. בנוסף, קיימת אפשרות בניה והרחבה בהתאם לתמ"א 38, שמטרתה חיזוק מבנים קיימים כך שיעמדו בפני רעידות אדמה. לפי תכנית זו, מבנים שנבנו לפני 1980 ועומדים בכמה תנאים, יכולים לעבור תהליך שמטרתו חיזוק המבנה, שיפוץ התשתיות והחזות שלו, וכן הרחבה של הבניין, בתוספת אגפים או לגובה, ושל יחידות הדיור שבו. גם מסלול זה בנוי כך שכולם מרוויחים – הדיירים את הרחבת הדירה ושדרוג הנכס וערכו, והיזמים את מכירת הדירות שהם מוסיפים בהרחבתם של המבנים.
מסלול עיבוי ומסלול מיסוי
מסלול עיסוי מתייחס להרחבתם של מבנים קיימים, כך שניתן לנצל את השטח שסביבם או מעליהם. היזם מרחיב את הבניין ואת הדירות הקיימות, ויוצר יחידות דיור חדשות, בדרך כלל בקומות הנוספות, אותן הוא מוכר, ושוב, כולם מרוויחים. מסלול מיסוי מיועד ליזמים בלבד, והוא נותן שורה של הקלות והטבות מס שמעודדות את היזמים לבנות במסגרת הפרויקט. לעתים המסלול מאפשר ליזמים להגיש בקשות לוועדה להתחדשות עירונית, כדי להכיל את התכנית על אזורים בהם הם מעוניינים לבנות.
הצורך בהסכמה בין הדיירים
לעתים מחילה הרשות המקומית או הוועדה האזורית את הפרויקט על אזור מסוים, ולפעמים יזם הוא זה שפונה בבקשה להחיל את התכנית על אזור כדאי לבניה. בכל מקרה נדרשת הסכמה של לפחות 80% מבעלי הדירות בבניינים האמורים. אם מתנגדים לתכנית 20% מהדיירים, או פחות, והם ממשיכים לעמוד בסירובם גם לאחר הדברות וניסיון להגיע להסכמה, יכולים הדיירים האחרים לתבוע את אלו המסרבים ליישום התכנית בתביעת נזיקין. זוהי סוגיה מורכבת וקיימים מקרים רבים של תביעות וקשיים הנוצרים במהלך הניסיון ליישם את התכנית. יישום התכנית נמצא כיום בשלביו הראשונים, וקיימת גם לא מעט ביקורת מסוגים שונים לגבי מידת התועלת שלו, למרות מטרותיו החשובות ולמרות שלכאורה כולם מרוויחים ממנו.